יום הזיכרון לשואה ולגבורה - מהי גבורה?
היכן נתגלתה גבורה גדולה יותר, אצל מי שנרצח בשואה או אצל מי שנלחם בנאצים, כמו בגטו ורשה?
​​​​​​איננו יכולים להחליט על כך, וודאי אלו שנלחמו היו גיבורים. אבל גם יהודים אחרים ששמרו על צלם אלוקים שבהם ועל מידות טובות בתוך גיא צלמוות, אף זו גבורה.מסוג אחר, גבורה יומיומית, גבורה לקיים מצוות, לחסוך קצת שמן להדלקת נרות שבת, גבורה להמשיך ללמוד, להתפלל ולשמור על שבת, גבורה לעזור לעודד ולחזק את הזולת - גם מי שבעצמו שבור. כאלו מעשים היו למאות ולאלפים, למליונים ולעשרות מיליונים. 
הרי הנאצים ימח שמם רצו לא רק להרוג אותנו, אלא גם להשפיל אותנו ולדרדר אותנו לרמת בהמה. ובזה הם לא הצליחו! אפשר לקחת מאדם את הכל, אפילו את חייו.. אבל את הכבוד האנושי, את הערך האנושי, אי אפשר לקחת, זה תלוי בבחירה החופשית. גם זו גבורה, גבורה פסיבית - לספוג עינויים למרות נוראיות ובכל זאת להמשיך מעמד.כך כותב האדמו''ר מפסיאסצנה הי''ד: '' יש בן מלך שמכים אותו אך הוא נשאר בן מלך! אל תיפול! הישאר בן מלך!" 
​​​כמובן, גם לקחת נשק ולהילחם באויב - זו גבורה. יהודים חרדים אינם מתלהבים ממרד זה: בשביל מה למרוד, ממילא הכל אבוד וכולם ימותו. אלא יש לסחוב עוד יום ועוד יום עד שתבוא הישועה - שבאמת הגיעה לבסוף.לפעמים יהודים ציונים אומרים: אלו שלקחו נשק, מגיע להם כל הכבוד! הם לא לחמו מתוך מחשבה שיוכלו לנצח ולהינצל: אלא כדי למות בכבוד, לא כצאן לטבח יובל, אלא למות כקרב לוחמים. זאת הכנה למלחמת השחרור ולמלחמות ישראל.אלו לאלו דברי אלוקים חיים. זו גבורה וזו גבורה.אלו יגידו שהגבורה המלחמתית של גטו ורשה, גדולה יותר מן הגבורה היומ-יומית.
 
מי אנו הקטנים כדי להכריע?! אנו נסתכל בחרדת קודש על אלה ואלה. שני סוגי קידוש ה' היו בשואה. ומי אנו שנחליט מה גדול יותר.

(הרב שלמה אבינר, באהבה ובאמונה)