כמה חבל שאני לא יודע
כמה עצוב שאין לי לאן או למה להתגעגע
באמת, הרבה פעמים אני חושב, הרבה אני חושב
שבגלל שאני לא יודע מה זאת ירושלים הבנויה זה פחות כואב.
בלב, בפנים עמוק עמוק עמוק
אני יודע שבתקופה הזאת עוד נגיע רחוק
אני מרגיש שזה יהיה שונה, שזה יהיה חדש
אם באמת, כמו שאומרים, יהיה פה בית מקדש.
אפילו דיברתי עם חבר שלי על זה אתמול בצהריים
שאני לא כל כך מבין כל מה שאומרים על ירושלים
אני יכול לדמיין שזה יהיה מצב טוב יותר
יותר סבלנות, יותר שלום, כאילו, משהו ממשי אחר
אני חושב שבטח יותר נרגיש את ה' שנמצא מעלינו
אולי גם ממש נדבר אתו, ונרגיש שהוא משגיח על כולנו
סיפרו לי גם שלא יהיו רעב ואסונות קשים
ושלכל הילדים יהיו הזדמנויות טובות לחיים חדשים.
ואני מחכה מאד, אבל זה לא חוכמה רק לחכות ודי
צריך לעשות ולהיות יותר טובים ונחמדים בוודאי
וגם אם אני לא ממש מבין איך זה יהיה במציאות שתופיע
אני יודע שאני רוצה שנתקדם עד שנגיע.
זה כמו באינטרנט - אתה פותח אתר ואתה מגלה עולם
ומתקדמים ועולים עוד ועוד שלבים רבים בסולם.
ובינתיים עד שתהיה ירושלים בנויה, ועד שהכל יהיה ורוד,
אני חושב שכדאי שאני והחברים שלי נתחיל לעבוד,
להתראות.