פורסם: 28/07/2022, 11:29
פעולה - ארץ ישראל
לשחק מחבואים
ואז סרדינים
לשאול את החניכים מה הם עושים למען א״י.
להסביר להם שיתישבות בארץ זה הכי חשוב כי בכך אנחנו מקיימים את רצון הקב״ה והבטחת האבות בצורה הטובה ביותר.
לשאול את החניכים על המשחק איפה היה להם יותר קל למצוא את מי שהתחבא(כמובן שבסרידנים כי זה הרבה שצריכים למצוא אחד). ככה זה בפעילות למען הארץ ובעיקר בהתיישבות צריך את שיתוף הפעולה של כמה שיותר אנשים כי בכך נשיג את המטרה בקלות רבה יותר.
להקריא את הקטע מההתחלה ואז מהסוף להתחלה .
אלו החיים שלנו
אלה החיים שלנו, עם ישראל
זה אפשרי לחשוב איך אנחנו רוצים לחיות כאן
אבל אין לנו ברירה אלא
לשקוע בתבניות המחשבה הקיימות
קשה לשבור הרגלים
וזה נוח לחיות כמו עבדים מודרנים
זה כבר לא מתקבל על הדעת
לחיות מתוך שמחה, שיוויון ואחווה
הילדים שלנו גדלים
להיות צרכני מותגים, אדישים וריקניים
תמה התקופה שבה רצינו ערכים
כמו דאגה הדדית, אחדות ואהבת הזולת
ואנחנו מחלקים פרסים שמקדמים
צביעות, כוחניות וגאווה
אנחנו פשוט לא רואים ממטר
זה ההמנון שלנו
והתקווה
כבר לא גרה כאן יותר
הציניות
היא הדרך היחידה שלנו לשרוד
בעולם החדש, ההבנה שאנחנו קשורים זה לזה
נידונה לכשלון
תרבות האגו, הבוז והפחד
עוטפת אותנו מכל עבר
ואווירה של חום, בטחון ואחווה
זה הכל נחלת העבר
שלטון של ערמומיות, חמדנות וניצול
מתפשט כמו מגפה ומציף את החברה
"ואהבת לרעך כמוך"
זו הקלישאה הכי גדולה שיכולה להיות
אין סיכוי לשנות פה משהו
אלה החיים שלנו, אבל אנחנו יכולים להפוך אותם
ביחד
מההתחלה לסוף קטע פסימי ורע על ארץ ישראל ומהסוף להתחלה הקטע חיובי וטוב.
נסביר לחניכים שהכל עיניין של הסתכלות בחיים אפשר להגיד שאין סיכוי לבוא ולהתיישב ויעיפו אותנו והערבים יותר חזקים… אבל עם נבוא בהסתכלות חיובית מוטיבציה ושיתוף פעולה
הכל אפשרי!
לשחק מחבואים
ואז סרדינים
לשאול את החניכים מה הם עושים למען א״י.
להסביר להם שיתישבות בארץ זה הכי חשוב כי בכך אנחנו מקיימים את רצון הקב״ה והבטחת האבות בצורה הטובה ביותר.
לשאול את החניכים על המשחק איפה היה להם יותר קל למצוא את מי שהתחבא(כמובן שבסרידנים כי זה הרבה שצריכים למצוא אחד). ככה זה בפעילות למען הארץ ובעיקר בהתיישבות צריך את שיתוף הפעולה של כמה שיותר אנשים כי בכך נשיג את המטרה בקלות רבה יותר.
להקריא את הקטע מההתחלה ואז מהסוף להתחלה .
אלו החיים שלנו
אלה החיים שלנו, עם ישראל
זה אפשרי לחשוב איך אנחנו רוצים לחיות כאן
אבל אין לנו ברירה אלא
לשקוע בתבניות המחשבה הקיימות
קשה לשבור הרגלים
וזה נוח לחיות כמו עבדים מודרנים
זה כבר לא מתקבל על הדעת
לחיות מתוך שמחה, שיוויון ואחווה
הילדים שלנו גדלים
להיות צרכני מותגים, אדישים וריקניים
תמה התקופה שבה רצינו ערכים
כמו דאגה הדדית, אחדות ואהבת הזולת
ואנחנו מחלקים פרסים שמקדמים
צביעות, כוחניות וגאווה
אנחנו פשוט לא רואים ממטר
זה ההמנון שלנו
והתקווה
כבר לא גרה כאן יותר
הציניות
היא הדרך היחידה שלנו לשרוד
בעולם החדש, ההבנה שאנחנו קשורים זה לזה
נידונה לכשלון
תרבות האגו, הבוז והפחד
עוטפת אותנו מכל עבר
ואווירה של חום, בטחון ואחווה
זה הכל נחלת העבר
שלטון של ערמומיות, חמדנות וניצול
מתפשט כמו מגפה ומציף את החברה
"ואהבת לרעך כמוך"
זו הקלישאה הכי גדולה שיכולה להיות
אין סיכוי לשנות פה משהו
אלה החיים שלנו, אבל אנחנו יכולים להפוך אותם
ביחד
מההתחלה לסוף קטע פסימי ורע על ארץ ישראל ומהסוף להתחלה הקטע חיובי וטוב.
נסביר לחניכים שהכל עיניין של הסתכלות בחיים אפשר להגיד שאין סיכוי לבוא ולהתיישב ויעיפו אותנו והערבים יותר חזקים… אבל עם נבוא בהסתכלות חיובית מוטיבציה ושיתוף פעולה
הכל אפשרי!