תרום
צור קשר
חידות א-ב
האות הראשונה לכל תשובה על שאלה היא חפי סדר הא-ב
א מבקרים בסוכה-ֶאושפיזין
ב אליו היו עולים לרגל בני ישראל בחג בעבר- בית המקדש
ג משבעת המינים-גפן
ד מקור ציווי החג- דהןרייתא
ה מארבעת המינים-הדס
ו מצווה לחגים- ושמחת בחגיך
ז מטרת החג- זכרון נדידת בני ישראל במדבר
ח שם נוסף לסוכות-ֶחג האסיף
ט תאריך התחלת החג- טו
י מצוות החג-ישיבה בסוכה
כ תאריך סיום החג- כא
ל מארבעת המינים- לולב
מ אירועים חגיגים שמציינים במהלך השנה- מועדים
נ מצווה שהייתה נהוגה בעבר בימי החג- ניסוך המים
ס שמים אותו על גג הסןכה- סכך
ע מארבעת המינים- ערבה
פ אחת מהחיות שהיו מוקרבות כקורבן בתקופת בית המקדש- פר
צ ענבים מיובשים-צימוקים
ק מגילה הנקראת בחג-קהלת
ר משבעת המינים- רימון
ש החג הצמוד לסוכות -ֶשמחת תורה
ת חלק ממה שהעולים היו מביאים לעלייתם ברגל בחג- תאנים
הלכות בניית סוכה- נכון/ לא נכון
על הסוכה להיות באורך 40 ס״מ לפחות- לא נכון
את הסכך יש להניח אחרי הדפנות- נכון
לסוכה אסור להיות גבוהה מדי- נכון
מותר לבנות סוכה תחת עץ- לא נכון
לא ניתו לתקן סוכה פסולה- לא נכון
אם לאדם סכום כסף שמאפשר לו לקנות תפילין או לבנות תסוכה עליו לבנות סוכה- לא נכון
אסור שעלי הסכך ימשרו- נכון
מותר לבנות סוכה על ספינה-ֶנכון
אם הפעולה ביום חול ולא בשבת-
נכין מראש רצועות דפים ומהדקים, נחלק את החניכים לכמה קבוצות, כל קבוצה תקבל כמות שווה של רצועות נייר שמנם עליהם להכין שרשראות לסוכה.
נשים טיימר על זמן שנחליט, בסוף הזמן הקצוב הקבוצה עם השרשרת הארוכה ביותר היא המנצחת
סיפור מתוך אתר ערוץ 7
סוכת שלום
הכוכבים הזוהרים במרום, בישרו לכולם על סיומו של היום הקדוש, יום הכיפורים.
כל המתפללים, התחילו להתפזר לבתיהם כשארשת של שמחה על פניהם.
כמעט ומיד, בכל פינה בעיירה התחילו להשמע הלמות פטישים . היהודים התחילו במרץ לבנות את סוכותיהם.
בעיירה של אז, לא היו סוכות מברזלים וגם לא היה "סכך לנצח" ובנית הסוכה הייתה מלאכה כלל לא פשוטה.
ולכן היו רוב בני העיירה מזמינים את בעלי המלאכה, שגרו במדרון ההר, לעבוד אצלהם בבנית הסוכות.
ובעלי המלאכה היו באים בשמחה ועובדים במרץ רב, שהרי הם צריכים להספיק לבנות סוכות כמעט לכל בני העיירה בארבעה ימים בלבד!
גם לרב העיירה עזרו בעלי המלאכה לבנות את סוכתו . הרב היה משתדל להשתתף במצווה והיה מעודד את הפועלים ומגיש להם כיבוד ומשקה.
ולקראת סיומם של ארבעת הימים, היו בעלי המלאכה מתפנים לבנות את סוכתם שלהם.
כבר לא נשאר להם זמן לבנות סוכה נפרדת לכל אחד ולכן הם בנו סוכה גדולה משותפת במדרון ההר.
ואם תחשבו שבגלל זה הם היו עצובים , טעות תהיה בידכם.
בעלי המלאכה היו מאד שמחים שבזכותם יחוגו כל בני העיירה את החג כהלכתו , וגם הם מאד שמחו בסוכתם המשותפת . בדיבוק חברים נפלא הם התארגנו לחג הממשמש ובא.
באותה שנה שעליה נסוב סיפורינו, בזמן שכל הציבור היה צפון בבית הכנסת , בתפילות החג , לפתע נשבה רוח חזקה וסופה קשה התחילה להשתולל בחוץ.
הסופה עקרה עצים, שברה גדרות, ולצערם הרב של בני העיירה גם שברה את הסוכות.
למרות אווירת החג ששררה בבית הכנסת, היו בני הקהילה מאד מודאגים.
בסוף התפילה, שקטה הסערה. כל המתפללים התקבצו מסביב לרבם ושאלו אותו:
"כיצד נחוג את החג, ללא סוכות?”
הרב היה נבוך ושקע בהרהורים. ולפתע נשמע קול מירכתי בית הכנסת.
זה היה אחד מבעלי המלאכה.
"כל הציבור מוזמן לחוג את החג בסוכותינו שבמדרון ההר! כרגע חזרתי משם וראיתי שסוכותינו לא נפגעה בסערה!” הוא אמר .
בני הקהילה, שמחו מאד על ההודעה המרגשת ומיד פנו כולם לכיוון סוכת הפועלים.
כשהגיעו לשם, התפלאו לראות את הסוכה עומדת בשלמותה , למרות הסערה הגדולה.
והרב אמר : “ראו כמה גדולה מעלת השלום! ששום רוחות שבעולם לא יוכלו לו! אכן סוכת שלום זו ראויה שכולנו נחוג בה את החג!”
בסוף ההקראה שאלו את החניכים- מה אנחנו לומדים מכך על החג ועל הישיבה בסוכה, איזה מטרה הסיפור מעביר בעיניכם וכו....
סיכום:
חג הסוכות נחגוג במשך שבוע ימים לזכר נדידת בני ישראל במדבר, כשבני ישראל חיו במדבר ולא היו בעל מקום מגורים קבוע הפ גרו בסוגות שאפשרו להפ התניידות קלה ונהירה ממקום למקום.
נאמר שבני ישראל היו כלכך ישרים כך שפתחי הסוכות שלהם לא פנו אחד מות השני אלא כנגד השני לצורך כיבוד הפרטיות של שכניהם.
החג מוכר כאחד משלושת הרגלים בו עולים לבית המקדש שבירושלים ומביאים מנחות לכהנים שהם יבולי העונה- תאנים וענבים שבדרך כלל היו מיובשים כדי לשמור עליהם , וקורבנות לה׳.
