תרום
צור קשר
מערך תפילה-
- למה תפילה?
1. אומרים לחניכים שיש דג זהב שיכול להגשים את המשאלות שלנו ושואלים את החניכים מה הם היו מבקשים מהדג.
2. שואלים את החניכים למה צריך להתפלל ?
3. מספרים על עיירה שבה אמרו שיש יום אחד בשבוע לדבר עם המלך. והיה ילדאחד שממש חיכה לזה והיה לו הרבה מה להגיד ולבקש מהמלך. וכשהיום הזה הגיע הוא התלבש יפה והלך בזמן כדי לא לאחר למלך. בדרך הוא פגש חבר, והם דיברו ובסוף הוא הפסיד את
ההזדמנות לדבר עם המלך.
4. סיפור:
הי! יוסי! אתה שומע אותי? אתה שוב לא מתסכל עליי..בעצם מתי אתה כן מעיף מבט לעברי?הנה אני קולט את עיניך המרצדות מפה לשם. על מה בדיוק אתה חושב? כן, יש אלף ואחד עיסוקים אחרים חוץ מאשר
להיזכר בי..לא, לא - אל תתנצל!אני לא אאמין לך. חשבתי אנחנו חברים כלומר, תמיד ביחד. ביחד כשטוב, ביחד כשרע. איזה
תמים הייתי..בהתחלה סירבתי להאמין שאתה יודע לבכות לי רק כשרע לך, כשאתה צריך איזה כתף להישען עליה..אבל עם הזמן הבחנתי שאת הדברים הטובים הבאמת שמחים שלך- אתה אוהב לשמור לעצמך ולאחרים..אני חושב שאפשר לקרוא לזה "חבר לעת צרה" כשיש לך צרה אתה תמיד מופיע!כל כך נרגש.. כלכך כואב.. כל כך מעורר רחמים..אתה מתכוון מכל הלב ורוצה שישמעו לבקשתך הנה, רק אתמול כ"כ רצית אופניים חדשים עם מהלכים, איך רצת אליי
בהתרגשות... תיארת בדיוק מה אתה רוצה. ביקשת- ממש התחננת! זה היה מדהים לראות
אותך ככה!אבל אחרי שיש לך כל מה שאתה רוצה,אתה פשוט נעלם לך ו.. זהו.נכון שלפעמים אתה בא אליי, ממלמל כמה מילים.. אבל רק בשביל לצאת ידי חובה. אני אפילו לא מבין מה אתה אומר!ואז- כשאתה רואה את החבר שלך- דני, אתה מיד בורח בלי היסוס או רגשות אשמה כלשהם..עכשיו אתה כבר לאכל כך מתכוון ולא כל כך חושב על מה שאתה אומר או מבקש. כנראה שהכל טוב לך ולכן אתה
חושב שאין סיבה להודות על כך- למישהו שגדול ממך בהרבה..ואז- אני ממש נדהם!אפילו את המוסר הבסיסי שלך הזנחת כל כך?אני פשוט נגד חברותחד צדדית.. זה הכל!תראה, אפילו עכשיו אתה לא מסוגל להקשיב לי כמו שצריך!אני יודע, צריך לקרות משהו כדי שתתנער, כדי שתוכל להסתכל אליי טוב טוב ולומר מכל הלב מה שיש לך לומר.אולי אני נשמע כועס,מורגז.. אני אומר שההגדרה הטובה ביותר היא מאוכזב..אבל- אני פה למרות הכל, מחכה לך, מאמין בך,יודע שאתה יכול גם אחרת!*שואלים את החניכים מה הם חושבים על יוסי. האם הוא באמת חבר? ומסיימים: ממני,הסידור שלך.
5. סיכום: הדג זה בעצם הסידור \ ד' והוא יכול להגשים את כל המשאלות שלכם, אתם רק צריכים לבקש ולהאמין. יש לנו כל יום 3 הזדמנויות לדבר עם ד'- המלך! אנחנו צריכים לנצל אותם. התפילה היא לא רק למצבים קשים, גם להגיד תודה אם קרה לנו משהו טוב.
ריכוז:
1. החניכים מקבלים מקרה לדוג´ אישה תולה כביסה, החניך שעומד מקדימה צריך להציג בפנטומימה את המקרה, והחניך שעומד מאחורה צריך
להגיד את המחשבות של מי שעושה את הפעולה...משחקים את זה עם כמה מקרים ובסוף עם אדם
שמתפלל מנחה.מקרים: אישה תולה כביסה, ילד משחק במחשב, תלמיד בזמן שיעור, תפילת מנחה.
2. שני אחים רצו להקליט בטייפ, כל אחד תוכנית אחרת ששודרה ברדיו. אח אחדרצה להקליט את החדשות ואח שני רצה להקליט תוכנית למתכונים. אף אחד לא ויתר וכל רגע
הקליט אחד מהם כמה מילים ממה שרצה לשמוע, והתוצאה לפניכם:
"קול ישראל מירושלים שלום רב, השעה שש והרי החדשות מפי חמישה קישואים ירוקים.
להכנת האוכל, קצוץ את ראש הממשלה והוסף את שר האוצר לפי הצורך. ד"ר פרוינד מזכיר
שצריך להשרות במי מלח פושרים את המלך חוסיין שיופיע בשבוע הבא בצלחת עמוקה ורחבה עם
מרק שמיר. המנכ"ל הודיע שהמרק טעים, לא כדאי להתייעץ עם מועצת העגבניות שנרקבו
עקב תאונה קטלנית שקרתה בסיר לחץ על אש בינונית .משטרת ישראל מודיעה כי אמש נמלטו מבית
החולים לחולי רוח שני חצילים גדולים ושמנים ,כל היודע על מקום הימצאם מתבקש להודיע
לעוף ולחלק למנות שוות. עם ערב ניסו כוחותינו להקיף את דגי הכינרת בתוספת פרוסות לקישוט.
לכוחותינו אין נפגעים בעוד שלכוחות האויב ששה מלפפונים לצנצנת המיונז שבמקרר. לאחר
הארוחה מומלץ להכין מלחמה בצפון קוריאה. מפי מקורות יודעי דבר נודע שיאסר- ערפאת המריא
בשעות הבוקר לתוך מים רותחים שיש להוסיף להם את הלפתן. ראש הממשלה הודיע היום בממשלה
,שכדאי לקשט את העוגה ולהוסיף חטיבת גולני שיצא הבוקר לסיור ברצועת עזה, וזאת עקב רצועות
תפוחי עץ מטוגנות שנמצאו שלשום במדבר סיני..."סיכום: כשאנחנו מתפללים, אנחנו צריכים להתרכז התפילה ולא לחשוב מחשבות לא קשורות , נכון , זה קשה. אבל צריך להתאמץ כדי
שזה יצליח. הסיפור ממחיש איך ניראת התפילה שלנו שאנחנו לא מרוכזים
דיבורים:
1. אומרים לחניכים להסתדר לפי מידת נעליים בלי לדבר
2. מוציאים סוכריות או משהו כזה ואומרים לחניכים שמי שיצליח לא לדבר במשך דקה וחצי יקבל סוכריה (מראה שכשיש מטרה פתאום הרבה יותר קל לשלוט בעצמי ולא לדבר)
3. נותנים לחניך לספר משהו ושתוך כדי שני חניכים ידברו איתו.
4. סיפור: על רבי חשוב שהגיע לעירה . ועשו בשבילו תפילה חגיגית, ותוך כדי התפילה הוא רואה שכולם מדברים אחד עם השני. ואז שהוא עלה לדרשה שכולם חיכו לה והתחיל לקשקש מילים. כל האנשים התפלאו שהרב החשוב ככה עושה. ואז הוא הסביר שככה נשמעת התפילה שלהם.
סיכום: פעולה שעברה דיברנו על הריכוז שצריך להתפלל. אבל זה מאוד קשה שחברים מדברים.
הפה שלנו הוא כוח ולכן חשוב שנדע לשים את הכוח הזה בדברים משמעותיים וחשובים. בואו נשים עכשיו מטרה – לא מדברים בתפילה
ומכבדים אותה.
כוונה:
1. בוחרים חניך שצריך לזמזם שיר וכל השאר צריכים לנחש איזה שיר הוא עושה
.2. אומרים לחניך לקרוא משפט ולשאר החניכים להגיב בהתאם.
משפט 1: שוק הפרמקולוגי המודרני מציע מגוון רחב של תרופות לאוסטיאופורוזיס,
המיוצגות בעיקר על ידי תרופות אנטירזורבטיביות.
משפט 2: מכבי ת"א האלופים!!
3. סיפור: מעשה באב אחד שהביא את בנו הקט לבית הכנסת של הבעל שם טוב. הילד היה בן כפר קטן, ולא ידע לקרוא. אמנם, הוא שמח מאד להגיע אל
העיר הגדולה, ולהתפלל בבית הכנסת של הבעש"ט.
הוא עקב אחרי התפילות של כל האנשים. מסתבר שהם עמדו, עטופים בטליתות. כולם נראים נקיים, מכובדים, ומשתדלים כל כך לכוון בתפילה. הרי כולנו
זקוקים לשנה טובה ומתוקה, להיכתב לחיים ולשלום.
הילד צפה בכולם ורצה להשתתף עמהם..אבל הוא לא יודע לקרוא והואכל כך רצה להתפלל. לעשות משהו עבור הקב"ה.
בלי לחוש בכך, פשפש בכיסו ומצא חליל. חליל של רועים. כזה שהיה מנגן בו בשעה שהיה שומר על העדר בכפר שלו. הילד לא היה אמור להביא את החליל לבית הכנסת. הרי זה מוקצה, כי אסור לחלל או לנגן בשבת וביום טוב, בראש השנה וביום
הכיפורים. הילד עמד בצד והסתכל בהמון המתפללים הגועש, וליבו יוצא אל התפילה, וידו
אחזה בחליל, ובלי להרגיש הוא קירב את החליל אל פיו, ו....
קול תקיעה גדולה בחליל נשמע בבית הכנסת. כל קהל המתפללים עצרו את תפילתם , כי רצו לדעת מי מעז להביא חליל, חפץ מוקצה לבית כנסת ביום הקדוש הזה. הילד שהבין את גודל
המעשה שעשה פחד ממה שהולך לקרות ומה יעשו לו.
אבל אז, הבעל שם טוב, שהיה שקוע עדיין בתפילה, ומאמצי התפילה ניכרו עליו, התרומם לפתע. כאילו הר של דאגות סר מעל כתפיו. הוא פנה אחורה ושאל:
מי עשה את זה? איפה הילד שחילל בחליל?
כמובן מיהרו להביא אליו את הילד. הילד שעדיין היה רועד מפחדו בקושי העז לשאת מבטו אל הבעל שם טוב. אבל ברגע שהביט בו, וראה את עיניו הטובות,
ידע שלא יקבל שום עונש.
והבעל שם טוב אמר: היתה גזירה קשה בשמים, ועמלתי קשה כדי לבטל אותה, אבל זה לא הצליח. לא הצליח. נסיתי ונסיתי, אבל התפילות לא עלו למעלה.
אבל אז, אמר הבעל שם טוב, הגיעה התקיעה בחליל, שיצאה מלב טהור,והיא בקעה את כל הרקיעים, שברה את כל המנעולים, פתחה את כל השערים.
והגזירה בטלה. ותפילותינו התקבלו לרצון.
והילד היה מאושר, למרות שעדיין לא הבין מדוע מה שעשה היה חשוב כל כך.
4. סיכום : שאתם עומדים מול ד' אתם צריכים להתכוון למה שאתם אומרים ולא סתם למלמל מילים לא מובנות, כי אז אין שום משמעות למה שאתם אומרים. כדי שתוכלו
להתרכז יותר בתפילה כדאי להבין את מה שאנחנו אומרים, ככה גם נתכוון יותר.
- תפילה
כל אחד מספר על נס שקרה לו, שמים על הרצפה כל מיני סיטואציות, שגם אותם אנחנו צריכים לראות כנס ולהודות עליהם
הלכתי לשחק אצל חברה
צחצחתי שיניים
הגעתי לבית ספר
שיחקתי בהפסקה
רצנו בספורט
אכלתי ארוחת צהריים
סידרתי את החדר
הכנתי שיעורי בית
קראתי ספר
הכנתי ארוחת ערב למשפחה
הלכתי לחוג
יצאתי למסע פסח
הלכתי עם אמא לקניות
הלכתי לפעולה
רקדתי במסיבה
קמתי לבית ספר
כתבתי עבודה בספרות
צחקתי עם חברה בהפסקה
שמעתי מוזיקה
איזו היא עבודה שהיא בלב, הוי אומר זו תפילה (תענית ב.).
מה הדימיון בין עבודה לתפילה
מה שונה..
זה תהליך שצריך לעבוד עליו....
וכן כתב הרא"ש ב'ארחות חיים' - כוון בתפילתך כי התפילה היא עבודת הלב, וללא כוונה אינה תפילה (פסקא לו).
: אם אין כוונה כאילו שלא התפללת
אמנם הדבר פשוט ומורגש בשכל, אכן מה מאד יכבד על האדם להרפא מחולי זה ולהשתלם במצות התפילה, כי אם אמנם עשיית תפילה קבע הוא נמאס במושכל ראשון, אבל עשיית תפילה רחמים ותחנונים לפני המקום ב"ה הוא מן השלימות היותר גדולה, והקניין היותר נבחר לאדם על פני חלד
: כאשר אתה מתכוון, התפילה חזקה יותר
ופשוט שצורת הכוונה בתפילה אינה שאחר שמוציא את התיבות מהרהר בפירושם, אלא קודם מחשב בעניינם ומתעורר להם ומתוך כך אומר אותם, כלומר שאין מטרת דיבור התפילה בכדי לעורר את המחשבה, אלא כאדם המדבר עם רעהו, שהדיבור הוא תוצאה ממחשבתו.
: התפילה לא נועדה כדי לחשוב הרבה על משמעותה, אלא שיצא בטבעיות כמו שמדברים אל חברים
החיים שלנו מלאים בניסים, הבעיה שאנחנו לא יודעים לזהות אותם. אם נדע להוקיר את הטוב שבחיינו- על יום יהיה נס חדש. שבעז”ה נדע להתעסק בטוב ובניסים שעושה לנו הקב”ה, ובזכות זה נצליח לחזק אצלנו מעלה זו, של הכרת הטוב לקב”ה, לבריאה ולאנשים כולם, וכך נהיה אנשים טובים יותר!
משחק: טאבו עם המילים-מכינים כרטיסיות
תפילת שמונה עשרה
סידור
שחרית ערבית
תפילת הלל
איזו היא עבודה שהיא בלב, הוי אומר זו תפילה (תענית ב.).
וכן כתב הרא"ש ב'ארחות חיים' - כוון בתפילתך כי התפילה היא עבודת הלב, וללא כוונה אינה תפילה (פסקא לו).
ופשוט שצורת הכוונה בתפילה אינה שאחר שמוציא את התיבות מהרהר בפירושם, אלא קודם מחשב בעניינם ומתעורר להם ומתוך כך אומר אותם, כלומר שאין מטרת דיבור התפילה בכדי לעורר את המחשבה, אלא כאדם המדבר עם רעהו, שהדיבור הוא תוצאה ממחשבתו.
כאשר אתה מתכוון, התפילה חזקה יותר. אמנם הדבר פשוט ומורגש בשכל, אכן מה מאד יכבד על האדם להרפא מחולי זה ולהשתלם במצות התפילה, כי אם אמנם עשיית תפילה קבע הוא נמאס במושכל ראשון, אבל עשיית תפילה רחמים ותחנונים לפני המקום ב"ה הוא מן השלימות היותר גדולה, והקניין היותר נבחר לאדם על פני חלד.
מהלך הפעולה:
~ המלך אמר - בנושא תפילה (פנטומימה)
להתפלל בכוונה
להגיד קריאת שמע
לעזור לחבר למצוא עמוד בסידור
לעשות את שלושת הצעדים של תחילת שמונה עשרה
לשים פתק בכותל
לעמוד חזן
לעשות הבדלה
ליטול ידיים של בוקר
~ משחק הזיכרון אנושי - תפילת עמידה ובקשות.
~ הצבעה על הגדרות ושאלות על התפילה - אומרים הגדרות ושאלות ומי שמסכים, מרים את היד.
כל מי שאוהב להתפלל
כל מי שמתפלל תפילה ביום
כל מי שלא מתחבר לתפילה
כל מי שרוצה להודות לה' אבל לא דרך תפילה
כל מי שהולך לבית כנסת בשבת
כל מי שחושב שלהתפלל זה חשוב / משמעותי
כל מי שמברך לפני שהוא אוכל
כל מי שאומר ברכות השחר בבוקר
כל מי שחושב שהתפילה עוזרת בחיים
כל מי שרוצה קשר עם הקב"ה
כל מי שמתפלל שמישהו יתרפא/יחלים
כל מי שמאמין בגאולה שלמה
כל מי שמאמין שהתפילה תעזור לו להצליח
אומרים להם לחשוב על כל מה שהיו רוצים לבקש, ממש הכל הכל הכל. מהקטן ועד הגדול. ואז אומרים סיכום.
מטרת הפעולה:
לגרום לחניכים לרצות להתפלל על ידי הבנה שהתפילה מועילה להם אישית לבקשת הבקשות.
סיכום הפעולה:
קטע קצר על משמעות התפילה - כל חניך קורא משפט.
התפילה היא דרך שלנו לתקשר עם הקב"ה. להודות לו על כל הטוב שנתן לנו וגם לבקש ממנו דברים שאנחנו רוצים.
למשל בתפילת עמידה שנמצאת בכל תפילה ביום, שחרית, מוסף, מנחה, ערבית ובה אפשר לבקש בקשות.
התפילה יכולה להיות גם מקום שבו אתם מחליטים לבקש דברים אישיים. לדוגמא, שהייתם רוצים לקבל ציון טוב במבחן, שמישהו שחולה יירפא ועוד..
לכל אחד ואחת מאיתנו יש כל כך הרבה בקשות שהוא היה רוצה שיתגשמו והתפילה היא לגמרי המקום והזמן לבקש אותם.
קטע סיכום עקיבא:
"ריבונו של עולם. תן לי את הכוח להאיר פנים לכל אדם, לראות מעלת חברי ולא חסרונם. תן לי עיניים לראות בטוב ובחסד שנתת בעולם. שאדון לכף זכות את עצמי ואת חבריי, שאהיה בענווה תמיד שפל בעיניי, שאהיה אוהב בכל לב כל חיי. אני רוצה להודות לך על כל מה שיש, רוצה להודות גם בחסרון בלי להתבייש, לזכור שתמיד אפשר, לחזור ולתקן הכל. להתחדש" (עקיבא)
משחקים
1. פרה עיוורת- לפעמים הקב"ה מסתיר לנו פנים כאילו עוצם לנו תעניים כדי שכשנפתח אותם נוכל להודות וללמוד שצריך להודות על כל דבר גם אם אין לי כוח עכשיו לעמוד ולהתפלל וגם כי כנראה שיש דברים שהקב"ה מחליט קצת לגרום צער או כאב כידי שמשהו גדול וכואב לא יקרה אנחנו לא יודעים כלום
2. סיטואציות- החניכים מקבלים מקרה לדוג´ אישה תולה כביסה, החניך שעומד מקדימה צריך להציג בפנטומימה את המקרה, והחניך שעומד מאחורה צריך
להגיד את המחשבות של מי שעושה את הפעולה...משחקים את זה עם כמה מקרים ובסוף עם אדם שמתפלל מקרים: אישה תולה כביסה, ילד משחק במחשב, תלמיד בזמן שיעור, אדם מתפלל בכוונה, אדם מתפלל לא בכוונה
3. מכינים קופסא של נעלים מקושטת יפהה ואז שמים בפנים סידור..
מעבירים בין כל החניכים ואומרים להם שיש בפנים משהוא שמגשים משאלות
וכל חניך מבקש בקשה (לקבל כדור שאחשלו יתחתן ועודד..)
ובסופ פותחים תקופסא ומראים להם שישם סידור ואומרים להם שאנחנו יכולים לבקש הכל וה' רק רוצה שנבוא ונבקש שניתפלל אליו כל הזמן לא רק בתפילת שחרית,(מנחה,ערבית) אלה כל הזמן לפני מבחן כשהולכים לביס פשוט לדבר עם הקב"ה כי הוא תמיד כאן שומע רואה ומסתכל
סיפור:
מכתב מאבא שבשמיים
לך...
ביתי הקטנה והאהובה, אני יודע שחוסר הוודאות קשה לך, שאת לא מבינה למה אני עושה לך את זה, למה את צריכה לחוש כאב או צער, למה צריך להיות חוסר אונים אם אני כל כך אוהב? הייתי חייב לכתוב לך את המילים האלה! התלבטתי עמוקות אם לשלוח לך את המכתב הזה, אבל ראיתי שקשה לך, שאת זקוקה לחיבוק של אבא, ואני כמו תמיד רוצה להיות שם בשבילך. דעי ביתי היקרה שיש לי הכל! כל הכסף, היהלומים והנכסים שיש בעולם הם שלי! אבל את-הדבר הכי יקר שיש לי, את היהלום הכי יקר שלי, זה שאני ש ומר עליו בכל רגע, ולא מוריד את העיניים ממך ולו לרגע אחד כי אני יודע שאת זקוקה לי. אבל דעי אהובה שלי שגם אני זקוק לך, האמונה שלך, התפילות שלך, הדיבורים שאת מדברת אלי-אני מתאווה אליהם, מחכה יום ולילה שתפני אליי, שתשתפי אותי במה שאת עוברת, אני שומע כל מילה, רואה כל השתדלות. כשאת בוכה גם אני מנגב דמעות, שכואב לך כואב לי, אבל כואב לך רק בגלל שאת לא יודעת שמה שקורה לך זה הכי טוב בשבילך, אני שולט בכל, אין רגע ודבר שקרה בחיים שלך שקרה במקרה- הכל בהשגחה מדויקת במיוחד בשביל בתי האהובה, אותה בת שבראתי עולם שלם רק בשבילה. אני יודע שלפעמים את נשברת, כואבת, פגועה, שהלב שלך נשבר- אני מרגיש את הכאב שלך. וכשאת פונה אליי בדמעות ואומרת:"אבא כואב לי, תעזור לי" אני רוצה לצעוק לך:"הדבר הזה שקרה לך זה העזרה, זו הישועה, זה הנס שלך, את פשוט לא יודעת את זה עדיין, חכי ביתי, סבלנות, בסוף תביני הכל".
אני רוצה לראות אותך שמחה ביתי, אהובתי, רוצה לראות אותך קורנת מאושר, רוצה שלא יחסר לך דבר אבל, יש לנו עבודה לעשות ביחד אני ואת וכדי להצליח אנחנו חייבים לעלות על הר תלול שכולו מלא בורות מהמורות, אך אל דאגה אני לעולם לא עוזב אותך, לא עוזב את ידך. בכל פעם שתפלי לבור אני אמשוך אותך החוצה, אם רק תאפשרי לי, והכח הזה שתקבלי, כדי לצאת מהבור- זה כוח שלא היה קיים בך קודם זה כוח שקיבלת עם הניסיון וכשהניסיון יעבור הכח ישאר שלך לנצח!
חכי עוד קצת ביתי היקרה אל תשברי, כי אחרי הנפילה מבטיח לך שאעלה אותך גבוה למקומות שאפילו לא חשבת שקיימים, ביתי הקטנה והאהובה, אני יודע שחוסר הוודאות קשה לך שאת לא מבינה למה אני עושה לך את זה, למה צריך לחוש כאב או צער אם אני כל כך אוהב?
אז דעי ביתי אהובתי שברגע זה ממש, יש לך את כל מה שאת זקוקה לו כדי להיות מאושרת, נתתי לך הכל בבקשה תאמיני לי. יבוא יום ואת תביני איך הכל היה לטובתך הנצחית, יבוא יום ואת תביני שהאהבה שלי אלייך אינה יכולה להימדד במילים, שאני מחבק אותך בכל רגע, כואב איתך, בוכה איתך, שמח איתך ובעיקר- גאה בך! תחזיקי מעמד קטנה שלי, מבטיח לך שזה ישתלם לך, מבטיח לך שלעולם לא אעזוב את ידך, אני איתך תמיד ואדאג לכל מחסורך. לא אפסיק לחבק אותך לעולם, אבל רק תאמיני בי.
אוהב,
אבא שבשמיים.
צופר:
"אנו עוצמים עיניים בתפילה כי הדברים החשובים לנו בחיים הם אותם דברים שאנו מרגישים אותם בתוכנו ולא רואים אותם לנגד עינינו"
מה צריך?:
קופסאת נעלייםסידור
מהלך הפעולה:
מתחילים עם כמה מתנדבים מהשבט שצריכים לספר את הסיפור כיפה אדומה.
הראשון מספר רגיל את הסיפור, השני מציג את הסיפור בפנטומימה, השלישי מספר בחירבושים בצרפתית, וכן הלאה עד שנמאס לך...
לוקחים קופסאת נעליים שבתוכה יש סידור, ואומרים לחניכים שבתוך הקופסא הזאת נמצא משהו שיכול להגשים להם את כל המשאלות.
מעבירים את הקופסא בין החניכים, וכל אחד מבלי לפתוח את הקופסא מבקש משו בלחש. ואחרי שהקופסא חוזרת אל המדריך, עושים סיבוב שני. הפעם, מבקשים מכל חניך להציץ בקופסא בלי שהחבר ליד ייראה מה יש בתוכה.. בשקט!
עכשיו, מספרים להם סיפור:
תמר לומדת בבית ספר, טוב לה והיא ממש מצליחה בלימודים!
ויום אחד היא צריכה לעשות מבחן, ווהיא מקבלת ציון ממש נמוך. היא מבקת לעשות אותו שוב, והיא מקבלת עוד פעם ציון ממש לא טוב.
היא נכנסת לחדר שלה בעצבים נועלת את הדלת, ההורים שלה דופקים, מנסים לנחם למצוא פיתרון והיא בשלה.
אח שלה מגיע במיוחד מהצבא עם פרחים ובא כדיי להיות שם והיא בשלה בחדר נעולה.
המסר-
זוכרים את הקופסא? איך ביקשתם הכל בלי גבולות ואז ראיתם שזה בעצם ה'?
בעצם כמבקשים, צריך לבקש מה'. לפעמים אנחנו תולים את הציפיות שלנו בדברים אחרים שאין להם יכולת לעזור לנו באמת, (תסבירו- גם הקופסא, אבל גם דברים כמו ליהיות הכי מגניב, ללבוש אתהבגדים הכי יפים, דברים שלא באמת יעזרו לנו) כי רק לה' יש את היכולת לעזור לנו ולשמוע את התפילות שלנו.
אבל איך ההצגה קשורה? (כיפה אדומה)
לפעמים התפילה משעממת נכון? וכשמתפללים אז אותו יום אותה תפילה זה מתיש. ממש כמו הסיפור אותו סיפור של כיפה אדומה.
אבל, פעם הסיפור היה רגיל, פעם בפנטומימה, פעם בצרפתית... ככה גם בתפילה - אפשר וצריך לחבר את התפילה למקום שאני מתחברת אליו.
והסיפור? (השני)
אנחנו בחודש אלול חודש הרחמים והסליחות, אותה ילדה שהתעצבנה ונעלה את החדר אבל כולם ניסו להיכנס, ככה גם ה'. המלך בשדה, הוא פה, הוא הגיע במיוחד, הוא דופק על הדלת, אז בואו לא נשאיר את הדלת שלנו נעולה,
ונפתח אותה למלך מלכי המלכים.
