יסודות ההדרכה י'- איך לאיים כך שהחניכים יקשיבו

אז לאיים על חניכים. איך לעשות את זה? למה לעשות את זה? ו-רגע, לפני שנתחיל, תלחץ בבקשה על הספרה 5 במקלדת שלך. נו, תלחץ! תלחץ!
למה אתה לא לוחץ?
אם לא תלחץ המקלדת תהפוך לדרקון יורק אש שיאכל לך את הפייסבוק.
תלחץ!

לא נשמע אמין במיוחד, נכון? גם לא מאיים. ככה אתם נשמעים כשאתם אומרים לחניך שאתם תעיפו אותו מהמחנה.

למה לאיים על חניכים?
ככלל אצבע, אם אפשר, לא צריך לאיים על חניכים. זה לא טוב ולא מועיל. חניך עצבן אתכם? הרס את הפעולה? ביצע מעשה ונדליזם? לא הביא נעליים למחנה? איחר למפקד? אכל סוכריה על מקל בטעם המזעזע של לימון-אגס-סברס?
עדיף בהרבה שתשבו ותדברו איתו מאשר שתכעסו עליו ישר! זה עדיף מכמה סיבות:
1. למה לבייש אותו מול כולם?
2. אם ישר תכעסו עליו הוא ייכנס למגננה ולא יקשיב לשום דבר ממה שאתם אומרים.
3. אם תתנו לו זמן לחשוב על זה הוא עשוי להבין לבד שנהג לא כשורה.
4. אם לא תפעלו מייד, תפעלו ביותר שיקול דעת.

תגידו לחניך שאתם תדברו איתו אחרי הפעולה. או, אם יש לכם מד"ש, קחו את החניך הצידה. תסבירו לו ברוגע מה הוא עשה, תנו לו לדבר, ותגיעו חד להסכמה שזה לא יימשך עוד.

אבל...
לפעמים זה נמשך ונמשך. לפעמים אין ברירה אלא עונשים ואיומים. אז איך לעשות את זה נכון?
קודם כל, בחיים אל תאיימו באיום שאתם לא יכולים לעמוד בו. החניך יודע שאתם לא תעיפו אותו מהמחנה. זה הופך את האיום שלכם לנלעג ואתכם לחלשים. כל איום שאתם מאיימים יכול להיות איום שאתם מסוגלים לממש.
מצד שני, כל איום שאתם מאיימים חייב להיות איום שתרצו לממש, כי אם יגיע מצב שאיימתם משהו ואתם לא מבצעים אותו- אתם יוצאים חלשים, חסרי מילה ונלעגים. כדי שחניך יכבד את האיום שלכם הוא צריך להיות שקול ומדוד, איום שהחניך יודע שלא תהיה לכם בעיה לממש.
למשל, אם החניכים מפריעים לכם כל פעולה, ותאם אומרים: "הפרעה הבאה אני מפסיק את הפעולה והולך!" ואז בהפרעה הבאה אתם פשוט אומרים את אותו הדבר, החניכים לומדים להתעלם ממכם כי אין לכם דרך ממשית לאיים עליהם. אם תקומו ותפסיקו את הפעולה החניכים יבינו מייד שהאיום היה רציני, אבל האם אתם באמת רוצים להפסיק את הפעולה באמצע? עדיף לאיים איומים פשוטים יותר: לא תביאו להם עוגיות בסוף הפעולה (בהנחה שישנן עוגיות). ערב השוקולד יידחה. דברים כאלה.
לפעמים, במקרים קיצוניים, אפשר לאיים שתרחיקו את החניך מהסניף לשבת. אבל אתם לא באמת רוצים לעשות את זה, נכון?

עוד דגש על עונשים
כשאני מעניש חניך, אני צריך לזכור שהמטרה היא לא 'לנקום בו על מה שהוא עשה' אלא 'לחנך אותו שלא יעשה את זה שוב'. לכן, עונשים צריכים להיות מדודים מאוד. לבוא משיקול דעת; לא לבוא מתוך כעס על החניך, לא לבייש אותו; לאפשר לו לחזור בו, לתת לו עוד הזדמנות. 
בכל זאת, הוא בסך הכל ילד!

זהו לבינתיים. הדרכה מהנה (ותלחצו על 5!)

יסודות ההדרכה י"א:
http://xn--8dbbvwj.net/forum25-post-365#p436