מערך אחריות
פעולה שלישית- אחריות על החברה
חלק -1 מקריאים את הקטע "חסר גלגל, אני גלגל" של טרומפלדור:
"אנו צריכים להקים דור, שלא יהיו לו אינטרסים ולא הרגלים. מטיל ברזל
סתם. גמיש - אבל ברזל. מתכת, שאפשר לחשל ממנה כל מה שיש צורך בו
בשביל המכונה הלאומית. חסר גלגל? אני הגלגל. חסרים מסמר, בורג, גלגל
תנופה? קחו אותי. צריך לחפור אדמה? אני חופר. צריך להיות חייל? אני חייל.
משטרה? רופא? עורכי דין? מורים? שואבי מים? בבקשה, אני עושה את
הכל. אין לי פרצוף, אין פסיכולוגיה, אין רגשות, אין לי אפילו שם: אני
האידיאה הטהורה של שירות, מוכן לכל, איני קשור בשום דבר; אני יודע רק
ציווי אחד: לבנות." (טרומפלדור)
חלק 2: לקיחת אחריות נשמע בדרך כלל כמשהו מאוד פשוט וברור אבל
כשמגיעים לזמן אמת שמבקשים עזרה, עד כמה אנחנו באמת לוקחים
אחריות?
האם תמיד יש לנו אחריות על הכלל?
מה זה בריחה מאחריות? מה הגבול של זה?
לדוגמא- האם האחריות שלי כשאני הולכת ברחוב ורואה זקנה שצריכה עזרה
זהה לאחריות שלי אם אני רואה אותה מהאוטבוס? האם אני צריכה לרדת
מהאוטובוס בשביל לעזור לה?
חלק 3: כדי לקחת אחריות אנחנו נדרשים קודם להתבונן על הסביבה שלנו
ולמצוא היכן המקומות שאנו נדרשים לקחת בהם אחריות, נקיים סיעור מוחות
על דרכים ללקיחת אחריות- נפרוס על הרצפה את המילים "קבוצה", "סניף",
"תנועה", "עיר", "מדינה" ונבקש מהחניכים לחשוב בשקט למה צריך אותנו
במקומות האלה ועל רעיונות שאנחנו יכולים לעשות בשביל המקומות האלה.