פורסם: 29/09/2023, 16:09בפרס העתיקה לפני קרוב לשמונה מאות שנה, חלתה אשתו של המלך, המלכה וכך
מתואר הסיפור:
ימים אחרי שלא נרפאתה ממחלתה", קרא המלך לכל חכמי הרפואה מכל העולם כדיי
שיתנו רפואה למלכה, רופא אחד זיהה את מחלתה כנדירה ביותר והתקין לה תרופה
ואמר לפני המלך כי אם תשתה המלכה חלב טרי של לביאה (נקבת האריה) תבריא
ותשוב לאיתנה
מייד הוציא המלך כרוז ובו מבטיח המלך הון עתק למי שיביא חלב טרי של לביאה
אמנם הדבר אינו פשוט כלל שכן הלביאה הינה חיה טורפת, בכל זאת הופיע אדם
בחצר המלך ואמר שהוא יוכל להביא למלך חלב טרי מלביאה
הדבר היה לשחוק בעיני המלך אך מכיוון שלא היו מתנדבים אחרים, הסכים לשמוע
לדבריו של אותו אדם.שאל המלך איזה ליווי אתה רוצה? איזה נשק תקח? ונענה המלך
כי אין לו רצון בנשק ומגנים אלא רק 10 כבשים. מייד ציוה המלך ליתן לו 10 כבשים' ונפרדו להם לשלום
מיהר אל היער, מקום שכינתם של האריות
.ראה לביאה בריאה יחד עם ילדיה שיונקים ממנה והתמקם שם בקרבת מקום
אחרי כמה שעות, שחרר כבשה אחת לעבר הלביאה, הלביאה טרפה אותה בשניות,
צפה אותו אדם בלביאה ופחד נכנס בו, איזה זריזות, איזה אכזריות .... כך עם מחשבות
.אלו הלך לו לישון
למחרת פחות או יותר באותה שעה שחרר לעברה עוד כבשה ושוב זינקה הלביאה
וטרפה גם אותה וכך מידי יום שלח כבשה נוספת עד שבכבשה החמישית כבר נגלה
לעיניי הלביאה ונתן לה לראות שהוא זה שנותן לה לאכול, וכך לאט לאט התקרב עוד
ועוד עד שבכבשה העשירית יכל ממש לחלוב אותה וכך עשה, שאב ממנה צנצנת
חלב ומיהר חזרה לארמון המלך
אחרי הליכה רצופה של כמה שעות חיפש לו מקום ללון (שכן ההליכה ארכה יומיים) וישן
לו תחת עץ גדול. למחרת בבוקר נתעורר בבהלה אותו אדם תוך כדי שנזכר ומשחזר
לעצמו את החלום שזה עתה חלם ובחלום היה ויכוח סוער בין כל האיברים של הגוף
שלו: העיניים התגאו ואמרו לכל האיברים האחרים "נו ראיתם איך חלבתי את הלביאה
אלמלא אני לא היה אפשר בכלל לחלוב אותה", צחקו הידיים בשחוק גדול " אם לא
היינו אנחנו מי היה סוחט את החלב לצנצנת?" וכך כל איבר ואיבר התגאה על עצמו
שבזכותו ההצלחה, לפתע יצאה הלשון וקבעה "מה אתם מתגאים?! אם לא אני לא
"!היה אפשר כלל שתהיו פה וכלום לא היה קורה
מייד גערו בה כל האיברים:"מי את ומה את חתיכת כלום שכמוך, תחזרי לחור החשוך
שלך שממנו באת! בזכותך?!?! הרי לא עשית כלום!! גם בלעדייך היינו מסתדרים!
"!חצופה
נבהלה הלשון מהתגובה החריפה של כלל האיברים כלפיה ואמרה לעצמה, ככה הם
חושבים עליי... אני כבר אראה להם
וככה מהרהר אותו אדם בחלום עד שהגיע לפני ארמון המלך ובשמחה גדולה דורש
להתייצב בפניו
המלך ההמום יוצא לראותו, המלכה עדיין שרויה במיטתה, ואז יצאה הלשון ופתחה
"!פיה : "אדוני המלך הבאתי לך חלב כלבתא
!!מה?!?!? נחרד המלך, לבזות אותי באת?!?!?, קחו אותו לאריות
אותו אדם שומע את האיברים מתלחששים בינם לבין עצמם והלשון אומרת להם:"אז
מה ? גם בלעדיי הייתם יכולים להצליח? עכשיו תגידו שאני המלכה של כל האיברים
יי!ואציל אתכם
"מייד אמרו כל האיברים: "'את המלך את המלך
פצתה הלשון ואמרה למלך, רגע אדוני המלך, למה שלחתני למות? הלא קיימתי את
בקשתך, הבאתי לך חלב כלבתא, כלבתא היא מילה נרדפת ללביאה, תן למלכה
..לטעום ותראה
נתן המלך למלכה לשתות מן החלב ומייד נרפאתה, נישק המלך את אותו האיש ונתן
לו את שכרו.
מתואר הסיפור:
ימים אחרי שלא נרפאתה ממחלתה", קרא המלך לכל חכמי הרפואה מכל העולם כדיי
שיתנו רפואה למלכה, רופא אחד זיהה את מחלתה כנדירה ביותר והתקין לה תרופה
ואמר לפני המלך כי אם תשתה המלכה חלב טרי של לביאה (נקבת האריה) תבריא
ותשוב לאיתנה
מייד הוציא המלך כרוז ובו מבטיח המלך הון עתק למי שיביא חלב טרי של לביאה
אמנם הדבר אינו פשוט כלל שכן הלביאה הינה חיה טורפת, בכל זאת הופיע אדם
בחצר המלך ואמר שהוא יוכל להביא למלך חלב טרי מלביאה
הדבר היה לשחוק בעיני המלך אך מכיוון שלא היו מתנדבים אחרים, הסכים לשמוע
לדבריו של אותו אדם.שאל המלך איזה ליווי אתה רוצה? איזה נשק תקח? ונענה המלך
כי אין לו רצון בנשק ומגנים אלא רק 10 כבשים. מייד ציוה המלך ליתן לו 10 כבשים' ונפרדו להם לשלום
מיהר אל היער, מקום שכינתם של האריות
.ראה לביאה בריאה יחד עם ילדיה שיונקים ממנה והתמקם שם בקרבת מקום
אחרי כמה שעות, שחרר כבשה אחת לעבר הלביאה, הלביאה טרפה אותה בשניות,
צפה אותו אדם בלביאה ופחד נכנס בו, איזה זריזות, איזה אכזריות .... כך עם מחשבות
.אלו הלך לו לישון
למחרת פחות או יותר באותה שעה שחרר לעברה עוד כבשה ושוב זינקה הלביאה
וטרפה גם אותה וכך מידי יום שלח כבשה נוספת עד שבכבשה החמישית כבר נגלה
לעיניי הלביאה ונתן לה לראות שהוא זה שנותן לה לאכול, וכך לאט לאט התקרב עוד
ועוד עד שבכבשה העשירית יכל ממש לחלוב אותה וכך עשה, שאב ממנה צנצנת
חלב ומיהר חזרה לארמון המלך
אחרי הליכה רצופה של כמה שעות חיפש לו מקום ללון (שכן ההליכה ארכה יומיים) וישן
לו תחת עץ גדול. למחרת בבוקר נתעורר בבהלה אותו אדם תוך כדי שנזכר ומשחזר
לעצמו את החלום שזה עתה חלם ובחלום היה ויכוח סוער בין כל האיברים של הגוף
שלו: העיניים התגאו ואמרו לכל האיברים האחרים "נו ראיתם איך חלבתי את הלביאה
אלמלא אני לא היה אפשר בכלל לחלוב אותה", צחקו הידיים בשחוק גדול " אם לא
היינו אנחנו מי היה סוחט את החלב לצנצנת?" וכך כל איבר ואיבר התגאה על עצמו
שבזכותו ההצלחה, לפתע יצאה הלשון וקבעה "מה אתם מתגאים?! אם לא אני לא
"!היה אפשר כלל שתהיו פה וכלום לא היה קורה
מייד גערו בה כל האיברים:"מי את ומה את חתיכת כלום שכמוך, תחזרי לחור החשוך
שלך שממנו באת! בזכותך?!?! הרי לא עשית כלום!! גם בלעדייך היינו מסתדרים!
"!חצופה
נבהלה הלשון מהתגובה החריפה של כלל האיברים כלפיה ואמרה לעצמה, ככה הם
חושבים עליי... אני כבר אראה להם
וככה מהרהר אותו אדם בחלום עד שהגיע לפני ארמון המלך ובשמחה גדולה דורש
להתייצב בפניו
המלך ההמום יוצא לראותו, המלכה עדיין שרויה במיטתה, ואז יצאה הלשון ופתחה
"!פיה : "אדוני המלך הבאתי לך חלב כלבתא
!!מה?!?!? נחרד המלך, לבזות אותי באת?!?!?, קחו אותו לאריות
אותו אדם שומע את האיברים מתלחששים בינם לבין עצמם והלשון אומרת להם:"אז
מה ? גם בלעדיי הייתם יכולים להצליח? עכשיו תגידו שאני המלכה של כל האיברים
יי!ואציל אתכם
"מייד אמרו כל האיברים: "'את המלך את המלך
פצתה הלשון ואמרה למלך, רגע אדוני המלך, למה שלחתני למות? הלא קיימתי את
בקשתך, הבאתי לך חלב כלבתא, כלבתא היא מילה נרדפת ללביאה, תן למלכה
..לטעום ותראה
נתן המלך למלכה לשתות מן החלב ומייד נרפאתה, נישק המלך את אותו האיש ונתן
לו את שכרו.