פורסם: 16/06/2015, 14:53* עושים מסיבת חמץ ותוך כדי מעבירים פעולה .
שלב א – הצגה \ דיון -
חניך 1 : -טבעונית המקפידה, על אף הקושי שבדבר,על תזונה נכונה ובריאה משום שהחליטה שזוהי הדרך הטובה והנכונה ביותר עבורה.
חניך 2 : אישהשאוכלת כל מה שמתחשק לה , מתי שמתחשק לה, כי היא מאמינה שהכי חשוב זה להיות
ספונטאני ולהיענות לצורכי הגוף.
- מי תחייה חיים טובים יותר ? (מסקנה המתבקשת היא שדרכה של הטבעונית בריאהוחכמה יותר משום שעל אף שקשה לה יותר ולפעמים היא נאלצת להתגבר על החשק לאכול מה
שהיא רוצה, היא מצליחה לשמור על הדרך בה היא בחרה. זאת לעומת הדרך השנייה ,
המשעבדת את האדם לצרכיו הפיזיים וגורמת לכך שאותה אישה תהיה תלויה ברעב ובחשק שלה
ולא תוכל לתפקד במצב בו לא תצליח לספקם. )
אז מהזה להיות חופשי ?!שלב ב – שאלה מנחה –
מה עושה בנאדם חופשי ? (החניכים ודאי יענו שבן אדם חופשי הוא מי שעושה מה שהוא רוצה, מה שבא לוואף אחד לא אומר לו מה לעשות.. )
-סיפור –
היה היה ילד שקוראים לו טוביה שההורים שלו אף פעם לא אמרו לו מה לעשות, אף פעם לא
העירו לו ולא אמרו לו אל מי להתחבר. בהתחלה טוביה היה ילד טוב , ההורים שלו רצו
שיהיה לו חופש אז הם לא אמרו לו שהוא בדרך נכונה ושימשיך כך. יום אחד כשהוא היה
בגיל תיכון הוא התחבר לנמרוד, ילד מהשכונה שתמיד היה עושה דברים רעים- עוד
בבי"ס הוא תמיד היה מפריע, מקללוכו'. ככל שטוביה ונמרוד התחברו, טוביה יותר ויותר רצה להיות דומה לנמרוד והלך
בדרכיו הרעות. ההורים של טוביה לא אמרו לו לא להתחבר לנמרוד כי הם רצו שיהיה לו
חופש, רק המורה שלו מידי פעם הייתה מדברת איתו שימצא חברים אחרים. לאחר זמן הם כבר
היו ממש חופשיים כי הם עזבו את בית הספר ואף אחד יותר לא אמר להם מה לעשות. הם היו
חוזרים הביתה מאוחר מאוד בלילה וישנים עד הצהרים. בהתחלה הם היו הולכים בלילה רק למסיבות , אח"כ זהנהיה משעמם, אז הם התחילו לקחת גם קצת סמים, הסמים היו מאד יקרים והם לא יכלו
להפסיק לקחת סמים, כי הם התמכרו לזה כבר (גם כל החברים שלהם לקחו סמים). כדי
להרוויח כסף הם לא יכלו לעבוד כי הם ישנו בבוקר, אז הם החליטו פה ושם לפרוץ
לחנויות, רק כדי לקחת כסף. ועדיין ההורים שתקו. בעצם אף אחד אף פעם לא אמר להם מה
לעשות, עד שיום אחד המשטרה תפסה אותם פורצים לחנות תכשיטים ב- 3:00 לפנות
בוקר.
- האם טוביה היה חופשי ? (הדגש לחניכים שאומנם אף אחד לו אמר לו מה לעשות אבל גם
הוא בעצמו לא החליט מה לעשות הוא פשוט נסחב אחרי נמרוד ויותר מאוחר אחרי הסמים,
הוא איבד שליטה, גם הוא לא החליט לעצמו מה הוא יעשה מתוך מחשבה ובחירה.)
שלב ג – סיכום –
"..מה זה להיות חופשי, אנחנו עלולים להיות עבדים נרצעים ולדמיין שאנחנו בני חורין.הרבה אנשים הם עבדים מסכנים לכסף שלהם, לעבודה, למעמד החברתי, לְמַה שיגידו אחרים,
ולעוד אלף ואחת דברים, והם ממשיכים לדמיין שהם חופשיים... ולכן חשוב להגדיר -
חרות אמיתית פירושה - להיות נאמן לעצמך. לאמת הפנימית היותר עמוקהשל הנפש שלך. זה גם הדבר היחיד שיכול להביא את האדם לאושר, לסיפוק אמיתי ולחיים
ששווה לחיות אותם. אבל איך ידע האדם מי הוא באמת? מה היא הנפש שלו ומה מתאים לה
יותר מכל? הרי כל כך קל לטעות בזה, להתבלבל,להתמכר וללכת אחרי דברים לא נכונים. בשביל
זה קיבלנו תורה אלוקית שהגיעה אלינו ישירות ממי שברא אותנו, אוהב אותנו, ומכיר
אותנו יותר טוב אפילו ממה שאנחנו מכירים את עצמנו. והתורה הזו מלמדת אותנו מה הוא
אדם, מה היא נשמה, מה ייעודינו בעולם, ואילו ערכים ואידיאלים שווה לחיות למענם.
התרבות החילונית-מערבית קוסמת ונוצצת מבחוץ, אבל האם מה שקורה שם זה באמת 'חופש'?
האם העובדה שאנשים מרגישים צורך כל כך גדול להתפרק ולבלות כל הזמן, לסחרר את עצמם
באלפי ערוצי בידור וברעש חיצוני מטמטם, לא מצביעה על זה שהעיקר מבפנים חסר?האם העובדה שכדי 'לעשות חיים' חייבים 'לצאת', לברוח למקום אחר מאשר החייםעצמם, לא מלמדת על החלל והריקנות שיש בחיים הללו? "העולם שייך לצעירים"
יגידו, אבל האם הדרך הזו תוכל לתת לחיים טעם ומשמעות לא רק בגיל 20 אלא גם בגיל 50
ו-60? "שווה לחיות למען משהו שראוי למות למענו" אמר פעם אדם חכם. האם
בעולם המערבי מישהו מספיק מאמין ובטוח במשהו כדי ללכת אחריו עד הסוף?כדי לזכות
להגיע יום אחד, עוד הרבה שנים, לרגע בו תשקיף על חייך במבט לאחור ותאמר לעצמך
בסיפוק: "וואו! אלו היו חיים ששווה לחיות אותם", אתה חייב שטעם החיים
שלך – לא יהיה קוקה קולה... אתה זקוק למשהו אחר. לְמַה? כדי להבין את זה באמת וכל
שכן לחיות את זה, צריך להאריך יותר. זו הייתה רק קריאת כיוון קטנה. בהצלחה וחג
חרות שמח!"
שלב א – הצגה \ דיון -
חניך 1 : -טבעונית המקפידה, על אף הקושי שבדבר,על תזונה נכונה ובריאה משום שהחליטה שזוהי הדרך הטובה והנכונה ביותר עבורה.
חניך 2 : אישהשאוכלת כל מה שמתחשק לה , מתי שמתחשק לה, כי היא מאמינה שהכי חשוב זה להיות
ספונטאני ולהיענות לצורכי הגוף.
- מי תחייה חיים טובים יותר ? (מסקנה המתבקשת היא שדרכה של הטבעונית בריאהוחכמה יותר משום שעל אף שקשה לה יותר ולפעמים היא נאלצת להתגבר על החשק לאכול מה
שהיא רוצה, היא מצליחה לשמור על הדרך בה היא בחרה. זאת לעומת הדרך השנייה ,
המשעבדת את האדם לצרכיו הפיזיים וגורמת לכך שאותה אישה תהיה תלויה ברעב ובחשק שלה
ולא תוכל לתפקד במצב בו לא תצליח לספקם. )
אז מהזה להיות חופשי ?!שלב ב – שאלה מנחה –
מה עושה בנאדם חופשי ? (החניכים ודאי יענו שבן אדם חופשי הוא מי שעושה מה שהוא רוצה, מה שבא לוואף אחד לא אומר לו מה לעשות.. )
-סיפור –
היה היה ילד שקוראים לו טוביה שההורים שלו אף פעם לא אמרו לו מה לעשות, אף פעם לא
העירו לו ולא אמרו לו אל מי להתחבר. בהתחלה טוביה היה ילד טוב , ההורים שלו רצו
שיהיה לו חופש אז הם לא אמרו לו שהוא בדרך נכונה ושימשיך כך. יום אחד כשהוא היה
בגיל תיכון הוא התחבר לנמרוד, ילד מהשכונה שתמיד היה עושה דברים רעים- עוד
בבי"ס הוא תמיד היה מפריע, מקללוכו'. ככל שטוביה ונמרוד התחברו, טוביה יותר ויותר רצה להיות דומה לנמרוד והלך
בדרכיו הרעות. ההורים של טוביה לא אמרו לו לא להתחבר לנמרוד כי הם רצו שיהיה לו
חופש, רק המורה שלו מידי פעם הייתה מדברת איתו שימצא חברים אחרים. לאחר זמן הם כבר
היו ממש חופשיים כי הם עזבו את בית הספר ואף אחד יותר לא אמר להם מה לעשות. הם היו
חוזרים הביתה מאוחר מאוד בלילה וישנים עד הצהרים. בהתחלה הם היו הולכים בלילה רק למסיבות , אח"כ זהנהיה משעמם, אז הם התחילו לקחת גם קצת סמים, הסמים היו מאד יקרים והם לא יכלו
להפסיק לקחת סמים, כי הם התמכרו לזה כבר (גם כל החברים שלהם לקחו סמים). כדי
להרוויח כסף הם לא יכלו לעבוד כי הם ישנו בבוקר, אז הם החליטו פה ושם לפרוץ
לחנויות, רק כדי לקחת כסף. ועדיין ההורים שתקו. בעצם אף אחד אף פעם לא אמר להם מה
לעשות, עד שיום אחד המשטרה תפסה אותם פורצים לחנות תכשיטים ב- 3:00 לפנות
בוקר.
- האם טוביה היה חופשי ? (הדגש לחניכים שאומנם אף אחד לו אמר לו מה לעשות אבל גם
הוא בעצמו לא החליט מה לעשות הוא פשוט נסחב אחרי נמרוד ויותר מאוחר אחרי הסמים,
הוא איבד שליטה, גם הוא לא החליט לעצמו מה הוא יעשה מתוך מחשבה ובחירה.)
שלב ג – סיכום –
"..מה זה להיות חופשי, אנחנו עלולים להיות עבדים נרצעים ולדמיין שאנחנו בני חורין.הרבה אנשים הם עבדים מסכנים לכסף שלהם, לעבודה, למעמד החברתי, לְמַה שיגידו אחרים,
ולעוד אלף ואחת דברים, והם ממשיכים לדמיין שהם חופשיים... ולכן חשוב להגדיר -
חרות אמיתית פירושה - להיות נאמן לעצמך. לאמת הפנימית היותר עמוקהשל הנפש שלך. זה גם הדבר היחיד שיכול להביא את האדם לאושר, לסיפוק אמיתי ולחיים
ששווה לחיות אותם. אבל איך ידע האדם מי הוא באמת? מה היא הנפש שלו ומה מתאים לה
יותר מכל? הרי כל כך קל לטעות בזה, להתבלבל,להתמכר וללכת אחרי דברים לא נכונים. בשביל
זה קיבלנו תורה אלוקית שהגיעה אלינו ישירות ממי שברא אותנו, אוהב אותנו, ומכיר
אותנו יותר טוב אפילו ממה שאנחנו מכירים את עצמנו. והתורה הזו מלמדת אותנו מה הוא
אדם, מה היא נשמה, מה ייעודינו בעולם, ואילו ערכים ואידיאלים שווה לחיות למענם.
התרבות החילונית-מערבית קוסמת ונוצצת מבחוץ, אבל האם מה שקורה שם זה באמת 'חופש'?
האם העובדה שאנשים מרגישים צורך כל כך גדול להתפרק ולבלות כל הזמן, לסחרר את עצמם
באלפי ערוצי בידור וברעש חיצוני מטמטם, לא מצביעה על זה שהעיקר מבפנים חסר?האם העובדה שכדי 'לעשות חיים' חייבים 'לצאת', לברוח למקום אחר מאשר החייםעצמם, לא מלמדת על החלל והריקנות שיש בחיים הללו? "העולם שייך לצעירים"
יגידו, אבל האם הדרך הזו תוכל לתת לחיים טעם ומשמעות לא רק בגיל 20 אלא גם בגיל 50
ו-60? "שווה לחיות למען משהו שראוי למות למענו" אמר פעם אדם חכם. האם
בעולם המערבי מישהו מספיק מאמין ובטוח במשהו כדי ללכת אחריו עד הסוף?כדי לזכות
להגיע יום אחד, עוד הרבה שנים, לרגע בו תשקיף על חייך במבט לאחור ותאמר לעצמך
בסיפוק: "וואו! אלו היו חיים ששווה לחיות אותם", אתה חייב שטעם החיים
שלך – לא יהיה קוקה קולה... אתה זקוק למשהו אחר. לְמַה? כדי להבין את זה באמת וכל
שכן לחיות את זה, צריך להאריך יותר. זו הייתה רק קריאת כיוון קטנה. בהצלחה וחג
חרות שמח!"