אלחנן לא הספיק לסיים את סדר נשים.
האמת, אלחנן גם לא הספיק לחזור הביתה.
אלחנן לא הספיק לומר שלום לאשתו ושלושת ילדיו אחרי חודש (!) של מילואים.
הוא היה יכול להספיק, אם הוא לא היה מחליט לדחות את השחרור שלו ל'אפטר' בשביל להספיק להתנדב ולקחת חלק בעוד מעצר.
בדרכו הביתה מהמילואים, מרחק שתי דקות מאשתו וילדיו, בן עוולה ניסה 'לגדוע' את האור של אלחנן.
"אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד." 
אלחנן, עם החיוך הענק ושמחת החיים, שחי על לא פחות ממאה-שישים קמ"ש, רץ, עושה, מטלפן, מדבר מהר, נוהג, קופץ לדרום, מעמיס רכב, קופץ לצפון, מתופף, תפילה במניין וחזור הביתה מוקדם - בשביל האשה והילדים.
אלחנן, עם הפאות המתנפנפות, הכיפה האופיינית ומשקפי השמש הנצחיות שחי ואמר את המשפט 'לישון זה בזבוז זמן', שעובד במלא עבודות אידיאליסטיות במקביל, תוך כדי שהוא ה'סייר היישובי' ואמרגן הפגנות למען החזרת הביטחון לכביש בו נרצח..
אלחנן, השטותניק המשקיען, שיפרפר ויעבוד בשביל לדאוג שלכולם נוח ומסודר. ארגז כלי עבודה תמידי באוטו בשילוב ידי זהב, ובכל מקום שצריך, אלחנן שם, קופץ לעבוד כי 'הכל בקטנה אחי', ו'שתי דקות סיימתי'. פה שנייה בונה, פה מתקן, פה מביא, פה משפץ. והכל בכל-כך הרבה ענווה 'זה שטויות, בקטנה' ועם איזה פרגון לקינוח 'יא שועל'. כל כך מוקדש למען האחר, שנותן צדקה לא 'מעשר' אלא 'חומש'.
אלחנן, שיכול להתרוצץ יום שלם בהפקת אירוע ולנסוע מרחק שעה רק בשביל להספיק תפילה במניין. כי תפילות במניין זה ברזל. ועוד לא דיברנו על התמדה בלימוד הדף היומי, גם בימים של ארבע שעות שינה בלילה.
אלחנן, האח הבכור, ואיש משפחה אוהב, שדואג ומקפיד להתעניין ולדרוש בשלום כולם ואחראי על ארגון כל מפגש או אירוע משפחתי. אבא מסור, שנהנה ומקפיד לשחק ולהשתובב עם הילדים והאחיינים. אחד שיודע תמיד להיות האיש הנכון, במקום הנכון ובזמן הנכון.
אלחנן, חסר הפחד ובעל הגבורה, שרק שנה וקצת לפני הרצחו, הסתער לבד על מחבל כשנסע ברכבו הפרטי ונטרל את המחבל. יודע מה המטרה, מה צריך לעשות, ויסתער על המטרה עד הסוף לא משנה מה.
אלחנן לא הספיק לסיים את סדר נשים בדף היומי.
הוא נרצח יום אחד קודם.
הוא נרצח על ידי בני עוולה שרצו לעצור את עמ"י מלתקן עולם במלכות שד-י.
ואנחנו? 
"וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ"
נמשיך בדרכו של אלחנן.
אסור לנו לתת להם לגדוע את האור הגדול אותו חשבו שיוכלו לעצור באמצעות כמה כדורי עופרת.
יש כל-כך הרבה מה ללמוד מאלחנן, אבל קחו דוגמא קטנה, משמעותית וחשובה, אך פשוטה וקלה ליישום.
אלחנן נרצח על קידוש ה' - ועלינו לחיות על קידוש ה'. לפעמים זה אפילו קשה יותר, אבל 'הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ' - מסתבר שאנחנו מספיק קרובים לקב"ה כדי שהוא יטיל עלינו את המשימה הנוראה הזו - לחיות על קידוש ה'.
עם ישראל צריך וזקוק לאנשים כמו אלחנן, שלא חושבים על עצמם אלא כל הזמן עסוקים בעשייה, חסד ודאגה לאחר ולעם ישראל. 
יהי רצון, שיהיו אלחנן ושאר הקדושים מליצי יושר בעדנו שנזכה לישועות גדולות, שלא נוסיף לדאבה עוד, ובתוך שאר אבלי ציון וירושלים ננוחם.