בס"ד
פתיחה:
מעבירים כדור/חפץ אחר (כדאי משהו פחות שגרתי כדי לתפוס את הקשב) וכל חניך שהכדור מגיע אליו צריך להגיד משהו שהוא עשה פעם שהתחרט עליו. ברגע שהכדור מגיע אל החניך האחרון אומרים להם להמשיך את הסבב (אפשר אולי בצורה טיפה שונה) והפעם להגיד מה הם היו עושים בשביל לשנות את מה שקרה. 

גוף:
1. משחקים הזרם: עומדים במעגל ומחזיקים ידיים, מי שמתחיל לוחץ חזק את היד של אחד החניכים שהוא נותן להם יד והחניך צריך להמשיך ללחו על הבא וכן הלאה. והחניכים צריכים לשים לב ל"זרם" וכשתורם ללחוץ. אבל אם מישהו לוחץ פעמיים, משנים כיוון.
אם מישהו לא עשה בתורו או התבלבל הוא נפסל ויוצא מהמשחק עד שנשארים שניים שמנצחים.
2. משחקים תופסת כיפים/שמות/עכברים
3. כל החניכים עומדים בשורה בעיניים עצומות, והמדריכים מקריאים היגדים. כל חניך שמסכים עם ההיגד הזה מתקדם צעד קדימה. (אין מטרה ממשית של משחק אלא רק רצון שהחניכים יחשבו על ההיגדים ואם הם מסכימים איתם)
- יש לי דברים שעשיתי שאני מתחרט עליהם
- אני חושב שאין שום דרך לתקן אפילו קצת את מה שקרה
- הייתי שמח אם היו נותנים לי הזדמנות שניה
- אני חושב שאף פעם אין באמת הזדמנות שניה
- אני מרגיש יותר בטוח כשאני יודע שאני יכול לתקן אם אעשה טעות
- אני מעדיף לא לתקן גם כשאני עושה טעות
- אני חושב שאדם שיצא בשאלה לא באמת יוכל לחזור בתשובה במאה אחוז
מוזמנים להוסיף משפטים לפי הצורך:)
4. מקריאים את הקטע:
שאפילו מי שנתרחק מה' וכבר אין לו טעם בלימוד תורת הקודש ובתפילה לפני אדון כל, ואפילו אם הוא מהרהר חס וחלילה אחרי בוראו וכופר בו, אם אחרי כל זה יתחזק ויתאמץ לדרוש ולבקש את ה'- יבוא אלוקיו בעזרו, ודווקא ע"י הדרישה והחיפוש ששואל "איה מקום כבודו" זהו תכלית העליה לבוא ולעלות אל הר ה', ולכן באה התורה לגלות לו שגם אם לא הצליח האדם מחמת טומאתו או ריחוקו להקריב קרבן ה' במועדו בי"ד ניסן, עדין לא אבדה תקוותו ולא נכזבה תוחלתו ואל יתייאש עצמו מללכת אל הצדיק האמת שהוא בבחינת משה - לדרוש את ה'.
והוסיף הקב"ה פרשה של "פסח שני" לרמז שאם נבוא ונבקש וניפש את הדרך איך לשוב אל ה' ולהתקרב אליו נצליח. 

(רבי נתן, תלמידו של ר' נחמן מברסלב, ליקוטי הלכות חושן משפט ע', נ"ד)

סיכום:
בתחילת הפעולה, בסבב, ראינו שחלקנו (ואולי רובנו) ראינו שיש דרך לקתן דברים שאנחנו מתחרטים עליהם. 
במשחק הזרם לא הייתה הזדמנות שניה. מי שנפסל יצא. אבל לעומת זאת, בתופסת, כל מי שנתנו לו כיף (או עכבר) שוחרר ויכל לחזור למשחק על אף שנתפס.
ובקטע ראינו שאפילו אדם שהתרחק מהקב"ה, שזה לכאורה נשמע מאוד קשה, יכול לחזור בתשוה שלמה. יכול לקבל הזדמנות שניה.
בפסח שני, הקב"ה נותן הזדמנות שניה לעם ישראל, אפילו למי שטמא. וצריך ללמוד מכך ולראות שתמיד תמיד אנחנו יכולים לחזןר בתושה או לתקן את המעשים אפילו הכי קטנים שאנחנו מתחרטים עליהם.

בהצלחה!