אם אנו מבקשים לעמוד על מהותו של חודש אייר, ועניינו בעבודת ה’, נוכל ללמוד על כך מהמועד המיוחד שבו- פסח שני. מועד זה נתחדש ע”פ בקשת אותם אנשים שהיו טמאים לנפש אדם לא יכלו לעשות את הפסח במועדו. הם ביקשו הזדמנות נוספת לעשות את הפסח ואמרו למשה: “למה נגרע לבלתי הקריב את קורבן ה’ במועדו בתוך בנ”י “(במדבר ט’).ולפי זה חודש אייר שבו פסח שני הוא אור חוזר של חודש ניסן, שבו פסח ראשון היא גאולה בהתערותא דלעילא, בלא כל זכות מלמטה, שנאמר: “ואת יערום ועריה” עד שנגלה הקב”ה עליהם וגאלם.לעומת זאת, פסח שני ניתן לנו בהתערותא דלתתא בזכות שביקשנו לקיימו, וזה מראה שישראל הפנימו בליבם את הגאולה, ודרשו אותה.פסח שני ניתן כזכות לעמ”י, בזכות תשוקתם ורצונם לקימו. שני הפסחים חלו על עמ”י כשהיו מרוחקים.במצרים, כאשר היו במ”ט שערי טומאה בא הקב”ה וגאלם ואף פסח שני נועד למי שהיה בדרך רחוקה/ טמא מת- מיוזמתו ומבחירתו.ועוד עניין באייר- “דרך ארץ קדמה לתורה”- ולכן לומדים פרקי אבות לפני שבועות, כדי לתקן את המידות, להתחזק בדרך ארץ, לפני קבלת התורה. וכן אפשר לומר- שדרך ארץ ישראל קדמה לתורה. כי לפני שמקבלים תורה, צריך להכין את הכלים הגופניים והארציים שייהיה אפשר להכניס בהם את התורה. וזה מעצים את הקשר שבין יום העצמאות ושחרור ירושלים לחודש אייר. כהכנה לקבלת התורה, בסיוון, יש להכשיר את הארץ ואת ירושלים, באייר.אין ספק שכאשר עמ”י בארצו, במדינתו, מתרחבת האפשרות שלו להגדלת התורה והאדרתה.
(הרב דוד דב לרטן)