בס"ד

פעולה על כבוד לאחרים

נותנים לכל חניך לקרוא כמה שורות מסיפור מסויים שתבחרו, אם השבט שלכם רעשן כמו שלי החניכים ידברו בזמן שהחניך ידבר. החניך שקרא ירגיש כמה קשה זה
להקריא טקסט בזמן ששאר השבט מרעיש ומפריע.

אחר כך תבחרו נציג שיחליט על משחק קצר שכל השבט צריך לשחק ותקציבו לו עד כשש דק', ותגידו לו שהוא
צריך להיות אחראי על כל המשחק ולהגיד לכל שאר השבט מה עושים וכו'... שכל ילד מהשבט
(או חלק) יהיו הנציגים שיבחרו את המשחק אחד אחרי השני. שאר החניכים בטח יעשו רעש
ובלאגן או יתלוננו על בחירת המשחק, וזה יגרום לנציגים לתחושה לא נעימה של חוסר
כבוד מצד שאר השבט. התחושה אותה אנחנו רוצים להעביר לחניכים.

להוציא שלושה חניכים בשביל משחק 'המלך אמר' ולהגיד לכל השבט שבפנים שלחניך הראשון אף אחד לא
מקשיב, פשוט מתעסקים בדברים אחרים או מתלחששים. אצל החניך השני כולם עושים בדיוק
ההפך ממה שהוא אומר ואצל החניך האחרון- לעשות בדיוק מה שהוא אומר. אחר-כך להכניס
כל חניך בנפרד. אחרי ששלושתם סיימו שואלים כל אחד איך הוא הרגיש. האם זה היה נעים
לו שכיבדו\לא כיבדו אותו.

בסוף שואלים את החניכים איך הם הרגישו בכל הפעולה, כשהם הקריאו את הסיפור וכל השאר הרעישו או
דיברו, או כשהם בחרו משחק וכולם התלוננו או לא שיתפו פעולה. אם להם זה לא היה
נעים, החוסר כבוד הזה, שיחשבו, האם הם לא עשו את אותה התנהגות בדיוק לחברים שלהם?!
להסביר להם שאם אתה רוצה שיתייחסו אלייך יפה ובכבוד כך אתה צריך להתנהג לאחרים.

מחלקים צ'ופר:"כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם"\ "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך"

ואו!! מדהים

שימו לב, לגילאים קטנים פעולות של "מצפון" הרבה פעמים גורומות להרגיש רע, אבל לא בהכרח מקדמות אותם. הם אולי ירצו לשתוק לא יצליחו מה שיגרום לתסכול ולתוצאה הפוכה- כעס והאשמה כלפי המדריכים שגרמו להם להרגיש ככה.
בגילאים נמוכים עדיף לעודד את מי שמתנהג כמו שצריך, "הגזר" עובד עליהם הרבה יותר טוב מה"מקל"