פורסם: 09/03/2025, 03:30דבר ראשון מה שלומו של החניך
מילות הערכה לחניך?
.פעולה או איזה ארוע שהיה לו ממש משמעותי בזמן האחרון
.אם כיף לו בשבט והוא נהנה
.אם יש איזה משהו שהוא רוצה שתעשו?(פעולה מיוחדת וכו')
לדבר גם על חיים אישים שלא קשורים לסניף, סתם היכרות, חברים מהחטיבה שלא קשורים לשבט ואירועים שלא דווקא נכללים במסגרת שדרכה אני קשורה אליו, שירגיש שאני פה בשבילו להכל ואני לא רק במסגרת הסניף אלא בהכל
לא לענות ישר, לחשוב על כל דבר לתת תחושה שאני פה בשביל להקשיב יותר מאשר בשביל לתת תשובות
לכבות את הטלפון ולשים על השתק לפני שאני מגיעה
להגיע לפניו וכבר לשבת עם פקל ועוגיות פתוחים רק מחכים בשבילו
לשבת במקום נוח, אולי עדיף בלי רוח, מבחינתי גם אוטובוסים לאיפשהו אחר זה אחלה
לשבת אחד ליד השני בזווית זה עדיף
שאלות בירור, לחזור על התשובות ולראות שהבנתי נכון את הצד שלו בכל עניין
לפתוח לשאלות שהם לא כן ולא
חלומות לעתיד
לסכם בקטנה בסוף, שלא ירגיש שאני מתמצתת אותו אבל גם שאני יוכל לסכם לי ולו לאן אנחנו שואפים ומה הוא מרגיש
לרשום אחרי השיחה הכל
צריך לחשוב – מדוע אני מייעץ עצות – האם זה בגלל שהחניך ביקש עצה או בגלל שלי חשוב להביא את עצמי. הרבה פעמים יכולות לצוץ נגיעות אישיות בלי שנשים לב: לחזק את האגו והכוח שלי, להפוך אותי למשמעותי כמדריך… בנוסף, יש צד של רצון שלי לסתום את החור, לפתור את הבעיה, לא להשאיר דברים פתוחים. אבל לפעמים, לא הדרך בה אני חושב היא זו שתפתור את הבעיה. החניך צריך לחיות את זה בעצמו, להגיע להבנה הזאת בעצמו…
לשים לב מה אני משדרת , אפס שיפוטיות
להבין את המקום שלו אבל לא תמיד להסכים איתו, אני מבינה מה שאתה מרגיש ולא אני מסכימה אם מה שאתה מרגיש
לא לקרוא לזה שיחה אישית, זה הופך את זה להרגשה שמישהו אמר לי שחובה לעשות את זה ולמשהו מאוד רשמי, זה סתם שיחה אחד על אחד כי רציתי לשמוע מה קורה איתם בחיים, כמו שאני שומעת מה קורה לחברות שלי בחיים וקובעת איתם לשבת לדבר
לשלב את השאלות תוך כדי השיחה שזה לא ירגיש ראיון שאני שואלת שאלות בכוח
שאלות ממוקדות לשיחה:
-לפתוח כמובן במה נשמע (אולי קצת רקע לשיחה, רציתי לדבר עם כולכם אחד על אחד כבר הרבה זמן ועכשיו קרו פתאום הרבה דברים בשבט אז אמרתי נתחיל והנה אנחנו)
- איך אתה מרגיש בשבט? טוב לך? רגשות שיש לך כלפי החברים או המדריכים?
-איך אתה מרגיש בחטיבה? (שאלות יום יום) ספר לי מה אתה עושה בדרך כלל ביום יום?
-אם יש לי נושא ספציפי עם אותו חניך- רציתי גם לדבר איתך על... מה אתה מרגיש בקשר לזה? אתה חושב שזה צריך להיות ככה?
- יש דברים שאתה חושב שצריכים להשתנות? גם בחיים שלך, גם בשבט מה אתה חושב שהפתרונות לזה?
- יש משהו שאתה רוצה לבקש ממני? שאני יכולה לשנות?
- לאן היית רוצה להגיע בסוף השנתיים איתנו? לאן אתה חושב שהשבט צריך להגיע?
- יש לך עוד משהו שאתה רוצה להגיד לי?
מילות הערכה לחניך?
.פעולה או איזה ארוע שהיה לו ממש משמעותי בזמן האחרון
.אם כיף לו בשבט והוא נהנה
.אם יש איזה משהו שהוא רוצה שתעשו?(פעולה מיוחדת וכו')
לדבר גם על חיים אישים שלא קשורים לסניף, סתם היכרות, חברים מהחטיבה שלא קשורים לשבט ואירועים שלא דווקא נכללים במסגרת שדרכה אני קשורה אליו, שירגיש שאני פה בשבילו להכל ואני לא רק במסגרת הסניף אלא בהכל
לא לענות ישר, לחשוב על כל דבר לתת תחושה שאני פה בשביל להקשיב יותר מאשר בשביל לתת תשובות
לכבות את הטלפון ולשים על השתק לפני שאני מגיעה
להגיע לפניו וכבר לשבת עם פקל ועוגיות פתוחים רק מחכים בשבילו
לשבת במקום נוח, אולי עדיף בלי רוח, מבחינתי גם אוטובוסים לאיפשהו אחר זה אחלה
לשבת אחד ליד השני בזווית זה עדיף
שאלות בירור, לחזור על התשובות ולראות שהבנתי נכון את הצד שלו בכל עניין
לפתוח לשאלות שהם לא כן ולא
חלומות לעתיד
לסכם בקטנה בסוף, שלא ירגיש שאני מתמצתת אותו אבל גם שאני יוכל לסכם לי ולו לאן אנחנו שואפים ומה הוא מרגיש
לרשום אחרי השיחה הכל
צריך לחשוב – מדוע אני מייעץ עצות – האם זה בגלל שהחניך ביקש עצה או בגלל שלי חשוב להביא את עצמי. הרבה פעמים יכולות לצוץ נגיעות אישיות בלי שנשים לב: לחזק את האגו והכוח שלי, להפוך אותי למשמעותי כמדריך… בנוסף, יש צד של רצון שלי לסתום את החור, לפתור את הבעיה, לא להשאיר דברים פתוחים. אבל לפעמים, לא הדרך בה אני חושב היא זו שתפתור את הבעיה. החניך צריך לחיות את זה בעצמו, להגיע להבנה הזאת בעצמו…
לשים לב מה אני משדרת , אפס שיפוטיות
להבין את המקום שלו אבל לא תמיד להסכים איתו, אני מבינה מה שאתה מרגיש ולא אני מסכימה אם מה שאתה מרגיש
לא לקרוא לזה שיחה אישית, זה הופך את זה להרגשה שמישהו אמר לי שחובה לעשות את זה ולמשהו מאוד רשמי, זה סתם שיחה אחד על אחד כי רציתי לשמוע מה קורה איתם בחיים, כמו שאני שומעת מה קורה לחברות שלי בחיים וקובעת איתם לשבת לדבר
לשלב את השאלות תוך כדי השיחה שזה לא ירגיש ראיון שאני שואלת שאלות בכוח
שאלות ממוקדות לשיחה:
-לפתוח כמובן במה נשמע (אולי קצת רקע לשיחה, רציתי לדבר עם כולכם אחד על אחד כבר הרבה זמן ועכשיו קרו פתאום הרבה דברים בשבט אז אמרתי נתחיל והנה אנחנו)
- איך אתה מרגיש בשבט? טוב לך? רגשות שיש לך כלפי החברים או המדריכים?
-איך אתה מרגיש בחטיבה? (שאלות יום יום) ספר לי מה אתה עושה בדרך כלל ביום יום?
-אם יש לי נושא ספציפי עם אותו חניך- רציתי גם לדבר איתך על... מה אתה מרגיש בקשר לזה? אתה חושב שזה צריך להיות ככה?
- יש דברים שאתה חושב שצריכים להשתנות? גם בחיים שלך, גם בשבט מה אתה חושב שהפתרונות לזה?
- יש משהו שאתה רוצה לבקש ממני? שאני יכולה לשנות?
- לאן היית רוצה להגיע בסוף השנתיים איתנו? לאן אתה חושב שהשבט צריך להגיע?
- יש לך עוד משהו שאתה רוצה להגיד לי?