רעיון המערך: אחרי פסח אנחנו נכנסים לתקופה הנקראת "ימי התקומה"- יום השואה, יום הזיכרון, יום העצמאות ויום ירושלים. ימים אלו הם חלק מהוויתיינו כעם ומראים את התהליך שלנו. החל מהשפל והגולה (יום השואה) ועד השאיפה הרוחנית והגאולה השלימה (יום ירשולים)
רעיון הפעולה: לדבר על הצפירה, להמחיש אותה ולהסביר מה כדאי ואיך לעשות בזמן שלה.
משחק: א) נשחק דג מלוח. המטרה שהיא להראות את העצירה המוחלטת בעקבות הצפירה. זה יכול לתפוס אותנו בכל זמן אך הצפירה ידועה מראש וכמו שבדג מלוח ידוע מתי צריך לעצור כך גם צריך להיות בצפירה.
ב) נשחק משחק הכסאות. במשחק זה אומנם לא יודעים מתי צריך לעצור אבל איך שמגלים זאת צריך מיד לחשוב מה עושים. כך גם בצפירה. יכול להיות שלא התכוננו אליה אבל ברגע שאנחנו שומעים אותה אנחנו חייבים להתנהג בהתאם.
ג) נשחק משחק השקט. המטרה של החניכים היא כמובן להתאפק ולא לדבר. לפעמים בצפירה יש אנשים שלא מכבדים אבל חובה לכבד את הצפירה ולהיות בשקט.
סיפור: נקרא את הקטע שכבת אמנון בזק על הצפירה (אפשר לעשות זאת תוך כדי משחק השקט).
סיכום: מדינת ישראל החליטה שבימי הזיכרון תושמע צפירה. זוהי הדרך של כל אזרח במדינה לכבד את הנופלים (ואת נספי השואה) שבזכותם אנחנו כאן היום. לכן עלינו להתנהג בהתאם בצפירה. עלינו להתכונן מראש לצפירה ולהיות מודעים לה. גם בצפירה עצמה עלינו לעצור, להיות בשקט ולחשוב על הנופלים. כך נוכל לנציח אותם ונוכל לכבד את כולם.