עמוד 1 מתוך 1
הודעהפורסם: 06/09/2015, 00:25
על ידי כפיר ורהפטיג
פעולהלחבריא א' בנושא שייכותה של התשובה לכולנו,
ועלחובת כל אחד מאיתנו למצוא להתקדם תמיד.
 
תוכןהפעולה מתאים לגילאים שונים, מצא/י מה רלוונטי לשבט שלך.
 
מבוא:
אנועומדים בפתחו של חודש אלול ומושג התשובה עולה שוב לאוויר, אנו נתקלים בהבנות שונות
לגביו וכן ברלוונטיות של שייכותו אלינו – אנשים שבסה"כ  שומרים תורה ומצוות.
ושעלינולא לחזור בתשובה כעת אלא תמיד.
מטרותהפעולה:
  1. החניך יבין וילמד כי החוזר בתשובה האידאלי הינו כל אחד אשר מתקרב לטוב ולבורא עולם.
  2. החניך ילמד שעל כל אחד מאיתנו מוטלת החובה להתקדם תמיד ובמיוחד בימי אלול אלו.
  3. החניך ייחשף לחשיבות של להימצא בתשובה מתמדת כל הזמן.
 
מהלךהפעולה:
שלבא': כולנו חוזרים בתשובה..
  1. המדריך יפזר ברחת החדש כרטיסיות של דמיות החוזרות בתשובה, וכן מקרים שונים של מעשים והתנהגויות
    (נספח מס' 1) וישאל אותם מי מבין הדמויות הללו הוא החוזר בתשובה ומדוע. (אם
    יש מס' דמויות החוזרות בתשובה לדעת החניכים, בקשו מהם לציין  את הדרגות השונות בחזרה בתשובה.
  2. המדריך ישאל את החניכים:
·        מדוע בחרתם באדם הזה?
·        האם יצא לכם פעם לחזור בשובה ממשהו? –אפשר לשתף.
·        כשאומרים לכם ש -  מישהו חזר בתשובה אתם חושבים ש...?
·        מה זה בכלל חוזרים בתשובה?
 
  1. המדריך יקרא לחניכים את הקטע: " אף אני... בעל תשובה" (נספח מס' 2)
  2. המדריך ישאל את החניכים:
·        מה אתם חושבים על הקטע הנ"ל?
·        האם גם אתם מרגישים חוזרים בתשובה?
·        אחרי הקט, האם אתם יכולים להגדיר – מהו"חוזר בתשובה" ? (אדם שמצא בתשובה בתנועת תשובה מתמדת ובשאיפה לטוב..)
 
סיכוםביניים:
ראינוכל מיני אנשים אשר יכולים להכנס תחת ההגדרת "החוזרת בתשובה". "חוזר
בתשובה"  מצטייר לנו כמעט תמיד אותואדם שהיה ללא כיפה ועכשיו הוא עם, אך זוהי טעות! חוזר בתשובה הוא כל אדם אשר משנה
מהליכותיו הפסולות ועושה טוב. מתקדם למעשים טובים לשיפור אישיותו ותכנותיו.
גםאם אדם צדיק שיעשה מעשה טוב יותר משעשה בער הינו חוזר מתשובה. אע"פ שהוא
צדיק! התשובה שייכת לכולנו.
 
שלבב': תשובה מתמדת.
המדריךישאל את החניכים:
·        מתי לדעתכם צריך לחזור בתשובה?
·        האם יש זמן לתשובה?
 
  1. המדריך יחלק לחניכיו כרטיסים (נספח מס' 3).
המדריך יבקש מהחניכים לסדר את הכרטיסיםבסדר קיומי. ז"א מהדבר הכי פחות קריטי לקיומנו אל הדבר הכי קריטי ובסיסי
לקיומנו, שבלעדיו לא נוכל לחיות. (מן הסתם יתקלו החניכים בקושי רב, אך אתם תתעקשו
איתם – זה הרעיון)
המדריך ידבר עם החניכים מדוע הם סידרואת הכרטיסים בסדר שסודר על ידם.
  1. המדריך יבקש מהחניכים לשבת במעגל ולשחק "אקווקאה דלאומה".
לפני הפעולה בקש מאחד החניכים שבאמצעהמשחק יפסיק לתת כף ליושב לצידו. ולאחר מספר פעמים שיעשה זאת, וודאי יגרור הדבר
תגובות נרגזות של חברי השבט. ("אתה הורס את המשחק" וכד'..) – בשלב זה
הפסיקו את המשחק.
 
דבר ראשון – ספרו לחניכים שאתם אמרתםלאותו חניך להפריע.. כדי שלא יתעצבנו יותר מידי
עכשיו שאלו את החניכים:
·        מה הפריע לכם כאשר אותו החניך לא נתן את"הכפה" שלו בזמן? ("זה קיומי למשחק" "א"א
להפסיק"  וכד' – חיתרו לתשובות אלו)
·        נחזור לכרטיסים הקיומיים:
מה היה קשה?
למה? ("הכל קריטי" – בלעדיאלו אין חיים, אין עולם..)
 
סיכום:
ראינו בתחילת הפעולה כי ההגדרה לבעל תשובה היא אדם שמתקדם, עושה טוב, משפר את
מעשין ועולה מעלה, ולאו דווקא "חילוני שהופך לדתי"
הבנושזה יכול להיות בעז" כל אחד מאיתנו ממש. זה מתחיל מתיקון המעשיפ וממשיך
בשיפוצים.
נוכחנולדעת – דרך הסיפור – "אף אני בעל תשובה", שאף הטובים ביותר מתקדמים, כי
אין סוף למה שאדם יכול להתקדם ולשפר בצמו ובעולם.
בשלבהשני של הפעולה – למדנו משהו חדש ומעניין-
התשובהתמיד מתקשרת לנו עם חודש אלול. מגיע יום כיפורים מגיע ראש השנה-  אנחנו עומדים למשפט, מה לעשות? צריך לעשותחשבון נפש פעם בשנה ולנקות את הלוח שלנו.
זהנכון אמנם, אבל מסתבר שלא מספיק. נבין מדוע-
ניסינולסדר כל מיני דבים  קיומיים והכרחייםלעולם. ראינו שהדבר בלתי אפשרי. הרצון לוות על משהו בסיסי – ייתן תוצה של פגיעה
בשלם. אם השמש תפסיק לתת אור – העולם לא יכול לתפקד  ואם לא יהיו לנו חיים מאת ה' – אז כלל אין טעםבכל.
אנורואים בירור – כי יש דברם השם קריטיים לעולם.
התשובההיא אחד מהם.
בלעדיהתשובה לעולם לא יתקדם. בלעדי התשובה אין טעם ותכלית לעולם.
נראהכביכול כאילו הדבר לא הכרחי לקיומנו – לא כך היא!
כמושבמשחק ה"כפות" כאשר אותו מושתל הפסיק ואי אפשר היה להמשיך, כך גם
אצלנו, אם לא נתקדם, ואם לא נשפר מעשינו – לא נוכל להמשיך בעולם הזה. העולם שלנו
תפקידו להתקדם תמיד, ללא הפסקה, אל עבר הטוב.
אנחנוצריכים תמיד להיות "בתשובה מתמדת". במשחק פירושו של דבר – תנועה כל
הזמן, ההפסקה וגרמה לעצירה, ולאי משחק וחלב.
 
המדריךיספר לחניכים את סיפור החצוצרה (נספח מס' 4). המדריך ישאל את החניכים:
  • מדוע השריפה לא כובתה כאשר תקע בחצוצרה?
הםיענו מיד כי לא כיבו את השריפה. רק השתמשו בכלי האזעקה לכבאים, אך הם לא באו לכבות
את השריפה כי לא הכינו אותם מראש לכך. לא הכשירו את הקרקע לפעולה.
 
נחדד:
אנורוצים לתקן את עצמנו ומעשינו -  ובכךבעז"ה לתקן את כל העולם. (כי אם כל אחד יתקן את עצמו... אפשר לתת דוגמא – כמו
בשבט, אם כל אחד יתנהג יפה, אז יהיה טוב לכולם, כך גם בעולם).
אךאי אפשר רק לתקוע בחצוצרה, רק להתריע. צריך לעשות מעשים של כיבוי. התקיעה בחצוצרה
הייתה השלב הראשון, אך שלב הכיבוי לא בוצע וחבל.
כךגם אנחנו -  חודש אלול הוא הסיפתח. אנועוצרים את הכל, תוקעים בשופר, מקבלים החלטות. אך המחויבות לתשובה היא לכל השנה, לא
רק לתקוע בחודש אלול בלבד, אלא לעשות מעשים כל הזמן. אם אנחנו באמת רוצים לתקן –
אי אפשר רק באלול. צריך  "אפקט" לטווחארוך.
 
אלול– הוא הזמןהמרכז אותנו, הזמן שמעמיד אותנו במשפט על כל השנה ולפני כל השנה. אולם כמו שבמשחק
כדי שהו יימשך צריך כל הזמן לנוע ולא להפסיק כי אם אחד מספיק את התקדמותו הוא פוגע
באחרים, כך גם בחיים צריך לעשות ולהתקדם כל השנה ולא להפסיק.
נסכםבנקודות:
  • כל אחד מאיתנו חייב לחזור בתשובה ותקן מעשיו לשפצם.
  • עלינו לזכור כי התשובה היא קריטית בעולמנו, בלעדיה העולם לא מתקדם.
  • כל אחד ואחד מאיתנו צריך לזכור כי אלול הוא התקיעה בחצוצרה – התחל הדרך – לעבודה ולשיפור כל השנה!