פורסם: 31/03/2026, 01:49פעולה בנושא אדישותשלב א'-משחקים-1. מתחילים את הפעולה בחוץ ומחלקים אותם לזוגות , כשהזוג מחולק לאחד שמכסה את העיניים ואחד שמוביל אותו ועושה לו סיבוב בכל פארק רוגזין. (מודיעים לפני למובילים שאסור להם בשום שלב להגיד למובל שלהם איפה הוא ואסור שהמובל שלהם בשום שלב יוריד את כיסוי העיניים, ושהיעד הסופי הוא להגיע לבית הכנסת)2. מעגל נפילות: הקבוצה עומדת בשני טורים עם ידיים מושטות אחד כלפי השני (יוצרים מעין גשר) ובתחילת הגשר לפניו יש כיסא שעליו עומד מישהו עם עיניים קשורות ועליו ליפול אחורנית אל הגשר שנוצר. דיון-האם סמכתם על בן הזוג שהיה איתכם והוביל אתכם? שאלה למי שנפל על כולם, האם סמכת על הקבוצה כשהסכמת ליפול לתוך ידיהם? שלב ב:מתודה-1. להלן כרטיסיות ובהן סיטואציות קצרות, ממנים שני חניכים שיהיו האיש הטוב והאכפתי והאיש הרע והאדיש. נותנים לחניכים להציג את הסיטואציות או שהמדריך מקריא אותם בקול. לאחר מכן, מבקשים מהאיש האכפתי ומהאיש האדיש לענות על השאלה שאחרי הסיטואציה.
*על מנת לחדד את ההבדלים לצופה מהצד, כדאי שתמיד תגובת האיש הטוב תיעשה כאשר החניך המציג לובש כובע/חולצה לבנה ותגובת האיש הרע תיעשה כאשר החניך המציג לובש כובע/חולצה שחורה.
שלום קוראים לי משה. אני לא חושב שאני אדם רע. בחיים שלי לא גנבתי אגורה משום בן אדם, בחיים שלי לא קיללתי או הלכתי מכות עם אף אחד. אני לא מתחצף להורים ובכלל לא נכנס לצרות אף פעם. אז מה הבעיה איתי אתם שואלים את עצמכם? אז ככה, לפני כמה שבועות באה אלי המדריכה שלי מבני עקיבא ועשתה לי שיחה על כך שאני לא אכפתי למי שסביבי. ניסיתי להבין מה היא רוצה מהחיים שלי ואמרתי לה: “תשמעי, אני בחיים לא עשיתי לאף אחד שום דבר רע…” המדריכה ניסתה לומר שהיא יודעת שאני לא אדם רע ושבחיים לא פגעתי באף אחד, אבל היא מדברת על משהו אחר. היא טענה שלא מספיק להיות “לא רע” אלא צריך להיות “טוב”. מה ההבדל, אתם שואלים? גם אני שאלתי, וקיבלתי את ההסבר הבא: “אתה חלק מחברה של בני אדם ואתה צריך להרגיש שותף ושייך אליהם. לא מספיק שתחיה את החיים שלך בלי לפגוע באף אחד, אתה צריך גם להסתכל ימינה ושמאלה ולראות איפה אתה יכול לעזור לאנשים שקשה להם סביבך” דיון-
לאחר שהקראתי את המכתב,אשאל את החניכים שלי מה דעתם על הטענה של המדריכה של משה? מי צודק משה או המדריכה?מה אדם נדרש לעשות בחיים שלו: האם די שלא יזיק ולא יפריע לאף אחד או שהוא גם צריך להיות אכפתי ולתת מעצמו לסביבה? לנסות לפתח על זה דיון!(כאילו בתכלס, אני לא עושה רע, וואלה במצב הנוכחי לא נוח לי לעזור אז למה לי? למה אני מכיר אותו? ומה איתי? הנוחיות שלי לא הכי חשובה? כאילו אני ממהרת. (לתת את הדוגמא שקרתה לי השבוע עם הבדיקה, ואת המקרה של אלי עם הילד שהיא מצאה) משחק-
משחקים משחק כדור באוויר- הכדור נזרק ומתמסר מיד ליד, וממנים מישהו אחראי בקבוצה שעליו מוטלת האחריות שהכדור לא ייפול.חלק ד:קטע-
רחלי סופר היתה ילדה קטנה ששיחקה בגן משחקים בשכונת רמת אשכול בירושלים. במהלך משחקה היא הגיעה בטעות לבור גדול שהיה באדמה סמוך לגן ונפלה לתוכו. בבור היו חומרים רעילים ומסוכנים שגורמים לקשיי נשימה חומרים. באותו זמן היה בגן המשחקים אדם בשם מנשה כליפא שהיה בגן המשחקים עם הילדים האישיים שלו. מנשה לא היסס לרגע וקפץ לבור שוב ושוב על מנת להוציא משם את רחלי הקטנה, אותה כלל לא הכיר… הגזים הרעילים גרמו למנשה לפציעה אנושה ובימים אלו הוא עדיין בבית חולים מנסה להתאושש מהפציעה.דיון-
מה דעתכם על מעשהו של מנשה כליפא?מה גורם לאדם שאיננו מכיר את רחלי לסכן את חייו בעבורה?אתם אמנם לא מכירים את מנשה באופן אישי, אבל בכ”ז: נסו לתאר איזה סוג אישיות יש למנשה?כיצד הייתם מגיבים אתם אם הייתם אנשים מבוגרים שרואים את הילדה הקטנה טובעת בבור הרעיל?מסבירים שזו בעצם דוגמא לאנשים שהם ההפך מאדישים, אנשים שכל כולם רודפי אמת וחסד. שננסה ללמוד מדמותם ולקחת מהם השראה. שלב ה':כסיכום ליחידה זו, נפגיש את החניכים עם הציווי בתורה שמכריח את האדם להיות אכפתי לחברה שסביבו ולא להסתפק באדישות, גם אם איננה רעה.נכתוב על שלט גדול את המילים הבאות:ואהבת לרעך כמוך..כסיום לפעולה נחזור למשחקים בהם פתחנו את הפעולה ונאמר לחניכים שכמו שראינו במשחקים שכאשר יש אכפתיות ועזרה הדדית: נותנים יד למי שלא רואה, מחזיקים את מי שנופל, תופסים את הכדור זה עבור זה…. יותר נעים ונחמד לחיות בעולם.. יש לנו 2 בחירות. אנחנו יכולים להמשיך ליהיות אנשים ציניים, אנשים אדישים, כאלה שלא אכפת להם מהציבור שמסביב, ישתיקו את מצפונם, יראו אנשי שמבקשים צדקה, ולא יביאו להם כסף, יראו לכלוך על הריצפה ולא ירימו. ואפשר לבחור באופציה השנייה, אנשים זריזים המקדימים למצוות "מצווה הבאה לידיך, אל תחמיצנה" לזהות צרכים של הזולת ולתפוס את המצווה בשני ידיים, רואים זבל על הריצפה, מרימים. אמא שצריכה עזרה? עוזרים. וכך גם אנחנו מפתחים את השריר הזה של החסד ושל הרגישות לזולת אצלנו. וכך בכל דבר. רק כך נצליח לקדם ולהביא את הגאולה במהרה בימינו, ע"י ריבוי בחסד, אכפתיות, פיזור של טוב שהוא סתם טוב נטול אינטרסים, וזה, זה ההפך מהציניות שעליה דיברתי בשבת, ורק כשנילך בדרך הזו העולם ילך ויתוקן. אז בעז"ה שניזכה ליהיות אנשים זריזים למצוות ואנשי חסד מוחלטים. לסיום נקריא ונחלק את הקטע הבא- רונה אומרת שכדור הארץ מתחמם ואני האשה עם השקית
רונה אומרת שהאדישות עוד תהרוג אותנו ואני האשה עם הסכין
רונה אומרת שיש כאן מסכנים, מנוצלים כשאני סוגרת את חלון המכונית
רונה אומרת שחצי מהעם רעב ואני האישה עם הפריכית
רונה אומרת שהתרבות הלכה לעזאזל ואופס, אני האשה עם העט ומספרת כל הזמן הרבה דברים נוראיים
אבל אני כבר לא שומעת באמת
אז בואו נאמר די לאדישות הזו ונתחיל לפעול סומכת עליכם שתצליחו,
*על מנת לחדד את ההבדלים לצופה מהצד, כדאי שתמיד תגובת האיש הטוב תיעשה כאשר החניך המציג לובש כובע/חולצה לבנה ותגובת האיש הרע תיעשה כאשר החניך המציג לובש כובע/חולצה שחורה.
- אשה זקנה יוצאת מהסופר ובידה המון שקיות וסלים. כבד לה מאד והיא מנסה בכל זאת להחזיק מעמד ולהצליח להגיע הביתה.. אתה עומד בצד ומסתכל…
- ילד קטן עומד ברחוב ובוכה: “איבדתי את אמא שלי!! איפה היא??” אתה עומד בצד ומסתכל..
- עולה חדש מרוסיה מגיע לחנות ומנסה להסביר למוכר שהוא מחפש בקבוק שמן. העולה החדש לא יודע איך אומרים שמן והוא מנסה להסביר למוכר בשפת הסימנים מה הוא מחפש. המוכר מתעצבן ומגלה חוסר סבלנות.. אתה עומד בצד ומסתכל..
- בחור חילוני מגיע לכותל המערבי ומבקש להתפלל, הוא מוצא מניין ולוקח סידור. הבחור שלא מכיר את התפילה מדפדף בסידור ולא מבין מה אומרים ומה אמורים לעשות. אתה עומד בצד ומסתכל…
- בחור חילוני מגיע לכותל המערבי ומבקש להתפלל, הוא מוצא מניין ולוקח סידור. הבחור שלא מכיר את התפילה מדפדף בסידור ולא מבין מה אומרים ומה אמורים לעשות. אתה עומד בצד ומסתכל…
- אתה עובר ברחוב ורואה עני שעומד בצד ומבקש צדקה. יש לך בכיס שתי מטבעות של חמישה שקלים שקיבלת מאבא ואמא לדמי כיס. מה אתה עושה?
- אתה אומר לעצמך: יאללה העניים האלה, שיפסיקו לקבץ נדבות וילכו לעבוד..
- מהסס לרגע, מסתכל על העני, מרגיש את המטבעות בכיס ומחליט בכ”ז להמשיך הביתה..
- לא מהסס, לוקח אחד משתי המטבעות שבכיס ונותן אותו לעני..
- הגעת לכיתה והמורה אמרה שיש תלמידה חדשה שהגיעה אליכן ישר מהמטוס מארצות הברית. המורה שואלת בכיתה מי מוכנה לשבת על יד התלמידה החדשה. מה את עושה?
- את מסתכלת על החברה הטובה שלך שעל ידה בחרת לשבת השנה ויודעת שאת נשארת במקום.
- מסתכלת ימינה ושמאלה ומחכה שמישהי אחרת תתנדב. אם אף אחת לא מתנדבת, את מרימה את היד בכל זאת..
- מצביעה ומתנדבת ישר, ואומרת לעצמך בשקט: “איזו זכות, לעזור לעולה חדש…”
- אתה נמצא במחנה בני עקיבא ביער עין זיתים. יש לך בתיק כמה ממתקים שהבאת מהבית וממש בא לך לאכול אותם. מה אתה עושה?
- מחכה שהלילה ירד ורק אז כאשר השטח בטוח ואין מצב שמישהו יראה אותך, אתה פותח את החטיפים ואוכל אותם לבד..
- לוקח את החבר הטוב ביותר שלך הצידה ופותח את החטיפים איתו.
- פותח את החטיפים ומחלק לכל החבר’ה.
- את משחקת עם חברות בגן המשחקים בשכונה ולפתע את שומעת קולות של בכי. מה את עושה?
- את בקושי שומעת את הבכי, מה זה קשור אלי?
- את מפסיקה לרגע את המשחק, מקשיבה לבכי ואומרת לעצמך: אל תדאגי בטח כבר מישהו ילך לעזור לילד שבוכה..
- מפסיקה את המשחק והולכת לבדוק מאיפה מגיע הבכי ואיך אפשר לעזור..
שלום קוראים לי משה. אני לא חושב שאני אדם רע. בחיים שלי לא גנבתי אגורה משום בן אדם, בחיים שלי לא קיללתי או הלכתי מכות עם אף אחד. אני לא מתחצף להורים ובכלל לא נכנס לצרות אף פעם. אז מה הבעיה איתי אתם שואלים את עצמכם? אז ככה, לפני כמה שבועות באה אלי המדריכה שלי מבני עקיבא ועשתה לי שיחה על כך שאני לא אכפתי למי שסביבי. ניסיתי להבין מה היא רוצה מהחיים שלי ואמרתי לה: “תשמעי, אני בחיים לא עשיתי לאף אחד שום דבר רע…” המדריכה ניסתה לומר שהיא יודעת שאני לא אדם רע ושבחיים לא פגעתי באף אחד, אבל היא מדברת על משהו אחר. היא טענה שלא מספיק להיות “לא רע” אלא צריך להיות “טוב”. מה ההבדל, אתם שואלים? גם אני שאלתי, וקיבלתי את ההסבר הבא: “אתה חלק מחברה של בני אדם ואתה צריך להרגיש שותף ושייך אליהם. לא מספיק שתחיה את החיים שלך בלי לפגוע באף אחד, אתה צריך גם להסתכל ימינה ושמאלה ולראות איפה אתה יכול לעזור לאנשים שקשה להם סביבך” דיון-
לאחר שהקראתי את המכתב,אשאל את החניכים שלי מה דעתם על הטענה של המדריכה של משה? מי צודק משה או המדריכה?מה אדם נדרש לעשות בחיים שלו: האם די שלא יזיק ולא יפריע לאף אחד או שהוא גם צריך להיות אכפתי ולתת מעצמו לסביבה? לנסות לפתח על זה דיון!(כאילו בתכלס, אני לא עושה רע, וואלה במצב הנוכחי לא נוח לי לעזור אז למה לי? למה אני מכיר אותו? ומה איתי? הנוחיות שלי לא הכי חשובה? כאילו אני ממהרת. (לתת את הדוגמא שקרתה לי השבוע עם הבדיקה, ואת המקרה של אלי עם הילד שהיא מצאה) משחק-
משחקים משחק כדור באוויר- הכדור נזרק ומתמסר מיד ליד, וממנים מישהו אחראי בקבוצה שעליו מוטלת האחריות שהכדור לא ייפול.חלק ד:קטע-
רחלי סופר היתה ילדה קטנה ששיחקה בגן משחקים בשכונת רמת אשכול בירושלים. במהלך משחקה היא הגיעה בטעות לבור גדול שהיה באדמה סמוך לגן ונפלה לתוכו. בבור היו חומרים רעילים ומסוכנים שגורמים לקשיי נשימה חומרים. באותו זמן היה בגן המשחקים אדם בשם מנשה כליפא שהיה בגן המשחקים עם הילדים האישיים שלו. מנשה לא היסס לרגע וקפץ לבור שוב ושוב על מנת להוציא משם את רחלי הקטנה, אותה כלל לא הכיר… הגזים הרעילים גרמו למנשה לפציעה אנושה ובימים אלו הוא עדיין בבית חולים מנסה להתאושש מהפציעה.דיון-
מה דעתכם על מעשהו של מנשה כליפא?מה גורם לאדם שאיננו מכיר את רחלי לסכן את חייו בעבורה?אתם אמנם לא מכירים את מנשה באופן אישי, אבל בכ”ז: נסו לתאר איזה סוג אישיות יש למנשה?כיצד הייתם מגיבים אתם אם הייתם אנשים מבוגרים שרואים את הילדה הקטנה טובעת בבור הרעיל?מסבירים שזו בעצם דוגמא לאנשים שהם ההפך מאדישים, אנשים שכל כולם רודפי אמת וחסד. שננסה ללמוד מדמותם ולקחת מהם השראה. שלב ה':כסיכום ליחידה זו, נפגיש את החניכים עם הציווי בתורה שמכריח את האדם להיות אכפתי לחברה שסביבו ולא להסתפק באדישות, גם אם איננה רעה.נכתוב על שלט גדול את המילים הבאות:ואהבת לרעך כמוך..כסיום לפעולה נחזור למשחקים בהם פתחנו את הפעולה ונאמר לחניכים שכמו שראינו במשחקים שכאשר יש אכפתיות ועזרה הדדית: נותנים יד למי שלא רואה, מחזיקים את מי שנופל, תופסים את הכדור זה עבור זה…. יותר נעים ונחמד לחיות בעולם.. יש לנו 2 בחירות. אנחנו יכולים להמשיך ליהיות אנשים ציניים, אנשים אדישים, כאלה שלא אכפת להם מהציבור שמסביב, ישתיקו את מצפונם, יראו אנשי שמבקשים צדקה, ולא יביאו להם כסף, יראו לכלוך על הריצפה ולא ירימו. ואפשר לבחור באופציה השנייה, אנשים זריזים המקדימים למצוות "מצווה הבאה לידיך, אל תחמיצנה" לזהות צרכים של הזולת ולתפוס את המצווה בשני ידיים, רואים זבל על הריצפה, מרימים. אמא שצריכה עזרה? עוזרים. וכך גם אנחנו מפתחים את השריר הזה של החסד ושל הרגישות לזולת אצלנו. וכך בכל דבר. רק כך נצליח לקדם ולהביא את הגאולה במהרה בימינו, ע"י ריבוי בחסד, אכפתיות, פיזור של טוב שהוא סתם טוב נטול אינטרסים, וזה, זה ההפך מהציניות שעליה דיברתי בשבת, ורק כשנילך בדרך הזו העולם ילך ויתוקן. אז בעז"ה שניזכה ליהיות אנשים זריזים למצוות ואנשי חסד מוחלטים. לסיום נקריא ונחלק את הקטע הבא- רונה אומרת שכדור הארץ מתחמם ואני האשה עם השקית
רונה אומרת שהאדישות עוד תהרוג אותנו ואני האשה עם הסכין
רונה אומרת שיש כאן מסכנים, מנוצלים כשאני סוגרת את חלון המכונית
רונה אומרת שחצי מהעם רעב ואני האישה עם הפריכית
רונה אומרת שהתרבות הלכה לעזאזל ואופס, אני האשה עם העט ומספרת כל הזמן הרבה דברים נוראיים
אבל אני כבר לא שומעת באמת
אז בואו נאמר די לאדישות הזו ונתחיל לפעול סומכת עליכם שתצליחו,