כיתה ט׳, אני לומד בישיבה נחשבת, עם חברים טובים שאני אוהב.
אני דתי, מנסה לשמור כמה שיותר מצוות, וגם מתחבר לזה.
יום אחד חבר שלי אורי בא אליי אומר לי תומר אני רוצה להראות לך משהו.
הוא לוקח אותי לחדר שלו בפנימייה ומראה לי סרטון שלו באיזה מסיבה בתל אביב.
תאמת שקצת התאכזבתי ממנו.
תמיד ידעתי שאורי לא מאוד מתחבר לדת וכזה אבל לא חשבתי שעכשיו, בגיל כזה קטן ובסביבה שלנו הוא יתחיל ללכת למסיבות וכאלה.
התאכזבתי, אבל קיבלתי אותו כמו שהוא. בסוף אני מאוד אוהב אותו ואני לא יאבד אותו בגלל זה.
אחרי כמה ימים איתן בא אליי.
איתן הוא המודל שלי,
הוא החבר הכי טוב שלי,
כל דבר אנחנו עושים ביחד.
איתן הוא דוס כזה שכולם אוהבים,
איתן הוא מהאנשים האלה שתמיד עושים טוב לכולם, אלה שמכניסים גם עומק לכל דבר.
הוא באה אליי ואמר לי שמע תומר אני מאוד מתבייש בזה אבל אני חייב לספר לך משהו.
הוא מספר לי שאורי הראה גם לו את הסרטון מהמסיבה ובהתחלה הוא קצת הופתע,
אבל אז קיבל אותו כי הוא אוהב אותו, בדיוק כמוני.
אבל אחרי כמה ימים אורי הציע לאיתן לבוא איתו לאחת המסיבות.
רק לראות, מסקרנות.
הוא לא יודע למה, אבל הוא הלך.
חטפתי כאפה.
איתן?? איך?? מה??
פתאום בלי ששמתי לב, המסיבה לא הייתה נראית לי כל כך נוראית.
זה היה או ללכת או להישאר מאחור.
אולי בכלל לא ישארו לי חברים.
מה, זה בכלל כל כך נורא ללכת?
בסוף מה הבעיה?
זה עובר על איזה הלכה מסוימת?
בסדר אבל אני נשאר אותו דבר זה לא שאני משתנה.
אתמול מצאתי את עצמי במסיבה, במקום מסריח בתל אביב עם אנשים שאני לא מתחבר אליהם.
וואלה וויתרתי על כל הערכים שלי, מי אני עכשיו?
מה אני בכלל?
איך אני יכול עכשיו לקום בבוקר להתפלל לה׳ כרגיל אחרי כל מה שעשיתי?
כל מה שראיתי?
קיבלתי שיעור חשוב לחיים, להגיד לא.
אני דתי, מנסה לשמור כמה שיותר מצוות, וגם מתחבר לזה.
יום אחד חבר שלי אורי בא אליי אומר לי תומר אני רוצה להראות לך משהו.
הוא לוקח אותי לחדר שלו בפנימייה ומראה לי סרטון שלו באיזה מסיבה בתל אביב.
תאמת שקצת התאכזבתי ממנו.
תמיד ידעתי שאורי לא מאוד מתחבר לדת וכזה אבל לא חשבתי שעכשיו, בגיל כזה קטן ובסביבה שלנו הוא יתחיל ללכת למסיבות וכאלה.
התאכזבתי, אבל קיבלתי אותו כמו שהוא. בסוף אני מאוד אוהב אותו ואני לא יאבד אותו בגלל זה.
אחרי כמה ימים איתן בא אליי.
איתן הוא המודל שלי,
הוא החבר הכי טוב שלי,
כל דבר אנחנו עושים ביחד.
איתן הוא דוס כזה שכולם אוהבים,
איתן הוא מהאנשים האלה שתמיד עושים טוב לכולם, אלה שמכניסים גם עומק לכל דבר.
הוא באה אליי ואמר לי שמע תומר אני מאוד מתבייש בזה אבל אני חייב לספר לך משהו.
הוא מספר לי שאורי הראה גם לו את הסרטון מהמסיבה ובהתחלה הוא קצת הופתע,
אבל אז קיבל אותו כי הוא אוהב אותו, בדיוק כמוני.
אבל אחרי כמה ימים אורי הציע לאיתן לבוא איתו לאחת המסיבות.
רק לראות, מסקרנות.
הוא לא יודע למה, אבל הוא הלך.
חטפתי כאפה.
איתן?? איך?? מה??
פתאום בלי ששמתי לב, המסיבה לא הייתה נראית לי כל כך נוראית.
זה היה או ללכת או להישאר מאחור.
אולי בכלל לא ישארו לי חברים.
מה, זה בכלל כל כך נורא ללכת?
בסוף מה הבעיה?
זה עובר על איזה הלכה מסוימת?
בסדר אבל אני נשאר אותו דבר זה לא שאני משתנה.
אתמול מצאתי את עצמי במסיבה, במקום מסריח בתל אביב עם אנשים שאני לא מתחבר אליהם.
וואלה וויתרתי על כל הערכים שלי, מי אני עכשיו?
מה אני בכלל?
איך אני יכול עכשיו לקום בבוקר להתפלל לה׳ כרגיל אחרי כל מה שעשיתי?
כל מה שראיתי?
קיבלתי שיעור חשוב לחיים, להגיד לא.