עם ישראל חי!
שמירה עשיתי

אמון בעצמי וביכולות שלי

מסר: כל אדם יכול להגיע לרמה הגבוהה ביותר
אמנם כולנו מדריכים חרוצים שמכינים פעולות מראש. אבל תמיד קורה איכשהו שנתקעים בלי פעולה... רגע לפני שהחניכים באים. אז במיוחד בשבילכם מאגר הפעולות הגדול והעדכני בארץ!

אמון בעצמי וביכולות שלי

הודעהעל ידי יהונתן פריי » 13/06/2016, 22:02

[right]נביא לחניכים דוגמאות של אנשים עם תכונות מדהימות ומדגימים להם את זה. אני הבאתי 3 דוגמאות מכמה תחומים ( מדיני, תורני, צבאי) אבל תביאו את מי שתרצו. כדאי להדפיס תמונות שלהם ולהניח לפני החניכים...

הרב קוק

[/right]סיפר תלמידו הרב יצחק אריאלי זצ"ל:

מעידיםאנו שהיינו שרויים במחיצתו ב'ימים הנוראים', שהרב לא היה עמנו כלל באולם התפילה.
ראינו בחוש ממש שהוא איננו כאן. הוא היה במקום אחר. ואם אתה תמה מאי משמע? וכי היכן היה? גופו בלבד היה שאר הגופים, אבל נשמתו פרחה
והתעופפה בגנזי גנזים, ודעתו מוסחת מענייני העולם, כמין כְּרוּב המתעלה ורק משק
כנפיו נשמע ומהדהד תוך כדי התפרחות. ומסתכלים בו תלמידיו ורואים בחוש הראות שרבם
איננו עימם, ומי שזכה נתלה בקצה חוט טליתו ונתרומם אף הוא טפח או טפחיים מעל הקרקע.

דרור ויינברג
 
סיפר שם אלוף הפיקוד "אני לוויתי את דרור בהרבה מקומות שהיה.בכל יחידה שהגיע הוא שינה את הכל. הוא קיבל יחידה במצב א' ובסיום התפקיד היה שם
יחידה אחרת. הבחנתי, אומר האלוף, שבתהליכי השינוי יש שלושה שלבים. בשלב הראשון
אנשים לא מבינים 'מה רוצה מאתנו המשוגע הזה'. הסטנדרטים של דרור זה היה מושג בצבא.
כל המערכת, כולל קצינים, אנשי מפקדה, פקידים, כולם צריכים להשתנות. השלב השני אחרי
כמה שבועות המפקד ממשיך להתעקש, ולאט לאט מתחיל ליישר את המערכת, והכעס הזה מתחלף
בהערצה. יש עוד מפקדים שעוברים את שני השלבים. אך אצל דרור תמיד היה את השלב
השלישי. השלב שראו שלמרות שהוא תקיף, והוא דורש, והוא מכריח את כולם להשתנות לפי
הקו שהוא רוצה, אבל הוא בן-אדם והוא רגיש לעולם, ולא מתגאה, והוא כ"כ ענו
וחבר של כולם, שבסוף כולם אהבו אותו. שמעתי את אלוף פיקוד מרכז אומר למשפחה
"מפקדים שמעריצים אותם יש לנו לא מעט, אך מפקדים שגם מעריצים אותם וגם אוהבים
אותם זה בצבא דבר נדיר". כלומר מפקדים שאוהבים אותם כי הם לא דורשים שום דבר
- זה קל, אך מפקדים שגם מעריצים על מה שהם דורשים ועושים וגם אוהבים אותם זה בצבא
דבר נדיר. ואני אומר לכם זה רק בגלל סיבה אחת. בגלל ענוה! אני חבר של דרור 16 שנה
ואני לא זוכר אפילו פעם אחת שהוא סיפר לי על משהו שהוא עשה. כל מה שאני יודע עליו
- זה מסיפורים של אחרים, ואני נפגשתי איתו עשרות פעמים. אני לא זוכר אף פעם שהוא
סיפר לי על איזה מבצע, אירוע, הצלחה. 

מנחם בגין
מספרים עליו שגם בתקופת כהונתו תמיד נהג בצניעות. חזר מהכנסת לביתו בעל שתי החדרים ומעולם
לא ניצל את כוחו על חשבון אחרים.      

[right]לאחר הסיפורים, שואלים את החניכים: למה נועדו כל הסיפורים האלה? מה זה אומר עליי?[/right]מקריאים להם את הקטע מהרמב"ם: רשות כל אדם נתונה לו:  אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק, הרשות בידו; ואם רצה
להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע, הרשות בידו.

הסיפורים האלו נועדו להמריץ אותנו שאנחנו יכולים להיות כאלו!!!!

זה הרעיון, תמשיכו לחפור...

בהצלחה! 

תגובה מהירה:


חזור אל פעולות

השארו מעודכנים!