עפ"י המילון, דתיים-לאומיים הוא שם כולל לקבוצה בחברה הישראלית, הרואה ערך מרכזי בשמירת ההלכה והמסורת היהודית, ובמקביל תומכת בציונות ובהשתלבות אקטיבית בחברה הכללית במדינת ישראל.
בקיצור-תורה (ההלכה המצווה עלינו ע"י התורה,אורח חיים חרדי כביכול) ועבודה (ציונות והשתלבות אקטיבית בחברה, אורח חיים חילוני כביכול)

חלקו את המילים לשיר "איזון" של חנן בן ארי. (מצורף קובץ עם המילים)

שאלות לדיון:
1. לאיזה שורה בשיר הכי התחברתם? מה השורה הזו מייצגת לדעתכם?
2. חנן בן ארי הוא "משלנו". גדל ביישוב "קרני שומרון" ובוגר הישיבה התיכונית "הליכות". בקיצור ולעניין - "דוס" מן המניין.
בשיר שלו "איזון" הוא מעלה כמה שאלות ממש קשות שהציבור הדתי, ובמיוחד הנוער, מתמודד איתם.
שאלו אותם את השאלות: "איך אפשר להיות קדוש ולהשאר נורמאלי?" ואיך אפשר "להיות חופשי בלי לעשות מה שבא לי?"
3. שאלו אותם עוד שאלה: הציבור שלנו, הציבור הדתי לאומי, משתדל להיות במרכז הסקאלה. לא חרדי, ולא אתאיסט
אנו דוגלים בלקחת את העולם ה"חילוני" וה"מודרני" ולקדש אותו. להעלות אותו מדרגה אחת למעלה.
אך.. איך אפשר להיות ציבור קדוש כאשר אנו שומעים מוזיקה עם קללות ודברים האסורים בתורה כמו ניאוף ובגידות?
איך אפשר להיות ציבור קדוש כשאנו רואים סרטים לא ראויים? (וגם אם הם מצונזרים.. אני הייתי רוצה לפגוש את "הצנזור הראשי"...)
4. אז.. שאלו שוב- איפה הגבול בין הרצון להיות "ציבור קדוש" לבין ה"עבודה",ה"אורח חיים החילוני"?
5. סכמו.