פורסם: 16/09/2016, 16:501- נותנים משימה קבוצתית לחניכים להביא שעון. חשוב לא לזרז ולהאיץ אותם, לקחת את הזמן..
2-כולם עומדים בטור ועוצמים עיניים חוץ מהאחרון, המדריך עומד במקום כלשהוא שאליו הטור צריך להגיע ע"י הילד האחרון בטור שמכוון: אם הוא דופק על כתף שמאל של מי שלפניו, מי שלפניו מעביר למי שלפניו וכולי..עד שזה מגיע לראשון שיודע שצריך לפנות שמאלה.
ואם האחרון דופק על כתף ימין הראשון יודע שהוא צריך לפנות ימינה.
3- צריך לספור עד עשר. כל אחד אומר מספר. אסור ששניים יאמרו אותו מספר, אם נפסלו מתחילים מהתחלה.
4-נותנים לכל חניך כוס וממלאים במיץ. אומרים לחניכים שכל אחד ישתה כמה שבא לו וישאיר מיץ(הוא יכול גם לא להשאיר). המטרה היא שבסוף ממה שכל חניך השאיר למלא 2 כוסות. עדיף שכל חניך ילך לפינה אחרת וככה לא ישימו לב כמה כל אחד נתן.
5- מספרים את הסיפור על המלך שציווה למלא בריכה בקולה. הנתינים חשבו שכולם יביאו קולה ולכן זה לא ישפיע אם במקום קולה יביאו מים. בסוף למחרת גילו שהבריכה מלאה במים במקום בקולה.
מסכמים: במשימה של השעון ראינו שכל אד סמך על השני שיעשה את המשימה ולכן לקחת זמן עד שאחד התנדב.
במשחק של הטור ראינו שהראשון סמך על השני, והשני על השלישי וכולי..
במשחק של המספרים ראינו שכל אחד אמר ישר מספר בלי לשים לב לשאר.
בכוסות ראינו שכל אחד סמך על השני שישאיר מיץ ובסוף לא הצלחנו למלא 2 כוסות.
כדי שמשהו יעשה באמת אנחנו צריכים לקחת יוזמה ואחריות ולא לחכות שמישהו אחר יעשה. צריך להתנדב ולעשות דברים כדי שדברים באמת יקרו.
צופר: זהו סיפור על ארבעה אנשים, כולם, מישהו, כל אחד, ואף אחד .
פעם אחת היה תפקיד מאד חשוב ובקשו מכולם לעשותו. לכולם היה ברור שמישהו יעשה זאת אבל… אף אחד לא עשה זאת. מישהו כעס על כך, כי זה היה תפקיד של כולם.
ולכולם, היה רושם שכל אחד יכול לעשות זאת אבל.. אף אחד לא ידע שזה לא יעשה על ידי כולם.
בסופו של דבר…
,מישהו הואשם על ידי כולם, שאף אחד לא עשה את מה שכל אחד היה יכול לעשות.
2-כולם עומדים בטור ועוצמים עיניים חוץ מהאחרון, המדריך עומד במקום כלשהוא שאליו הטור צריך להגיע ע"י הילד האחרון בטור שמכוון: אם הוא דופק על כתף שמאל של מי שלפניו, מי שלפניו מעביר למי שלפניו וכולי..עד שזה מגיע לראשון שיודע שצריך לפנות שמאלה.
ואם האחרון דופק על כתף ימין הראשון יודע שהוא צריך לפנות ימינה.
3- צריך לספור עד עשר. כל אחד אומר מספר. אסור ששניים יאמרו אותו מספר, אם נפסלו מתחילים מהתחלה.
4-נותנים לכל חניך כוס וממלאים במיץ. אומרים לחניכים שכל אחד ישתה כמה שבא לו וישאיר מיץ(הוא יכול גם לא להשאיר). המטרה היא שבסוף ממה שכל חניך השאיר למלא 2 כוסות. עדיף שכל חניך ילך לפינה אחרת וככה לא ישימו לב כמה כל אחד נתן.
5- מספרים את הסיפור על המלך שציווה למלא בריכה בקולה. הנתינים חשבו שכולם יביאו קולה ולכן זה לא ישפיע אם במקום קולה יביאו מים. בסוף למחרת גילו שהבריכה מלאה במים במקום בקולה.
מסכמים: במשימה של השעון ראינו שכל אד סמך על השני שיעשה את המשימה ולכן לקחת זמן עד שאחד התנדב.
במשחק של הטור ראינו שהראשון סמך על השני, והשני על השלישי וכולי..
במשחק של המספרים ראינו שכל אחד אמר ישר מספר בלי לשים לב לשאר.
בכוסות ראינו שכל אחד סמך על השני שישאיר מיץ ובסוף לא הצלחנו למלא 2 כוסות.
כדי שמשהו יעשה באמת אנחנו צריכים לקחת יוזמה ואחריות ולא לחכות שמישהו אחר יעשה. צריך להתנדב ולעשות דברים כדי שדברים באמת יקרו.
צופר: זהו סיפור על ארבעה אנשים, כולם, מישהו, כל אחד, ואף אחד .
פעם אחת היה תפקיד מאד חשוב ובקשו מכולם לעשותו. לכולם היה ברור שמישהו יעשה זאת אבל… אף אחד לא עשה זאת. מישהו כעס על כך, כי זה היה תפקיד של כולם.
ולכולם, היה רושם שכל אחד יכול לעשות זאת אבל.. אף אחד לא ידע שזה לא יעשה על ידי כולם.
בסופו של דבר…
,מישהו הואשם על ידי כולם, שאף אחד לא עשה את מה שכל אחד היה יכול לעשות.