פורסם: 14/10/2016, 12:29מה זו שליחות?
מתחילים את היחידה בהעברת כדור פלסטלינה בין כל הנוכחים. לא להשהות את הפלסטלינה אצל אף אחד, אלא להעביר אותה מהר מיד אל יד. הגוש צריך להיות גדול מספיק כדי שיצטרכו להחזיק אותו בכל היד ולא רק בכמה אצבעות.
מפזרים פתקים על הרצפה, ובהן כתובות פעילויות שונות שנער יכול לעשות (נספח 1). שואלים: מה מהדברים הכתובים כאן הוא שליחות בעיניכם?
כנראה, שהדברים הגדולים יזכו לחשיבות גדולה יותר בעיני המתדיינים. פותחים את הדיון: מה זו שליחות? האם רק דבר גדול, כמו להקים יישוב חדש, הוא שליחות? או שגם דברים קטנים, כמו ללכת עם חניכים למחנה הם שליחות?
צעדים קטנים
משחקים מרוץ שליחים: מחלקים את הקבוצה לשתיים או שלוש קבוצות (בהתאם לגודל הקבוצה). כל קבוצה צריכה להעביר חפץ לאורך מסלול מוגדר מראש, כאשר כל אחד רץ רק מטר או שניים ואז מעביר את החפץ לבא בתור שעומד על המסלול.
שואלים: מי אחראי לניצחון של הקבוצה? זה שסיים והגיע אל הסוף? אולי זה שהתחיל?
רואים, שבעצם כל הקבוצה אחראית לנצחון: אפילו שכל אחד העביר רק חלק קטן את החפץ, ולמרות שרק החלק האחרון 'גרם' לנצחון להתממש, כל אחד קידם את המטרה.
שרשרת של שליחויות
מביאים לכל אחד פתק עם הוראות מה לעשות (נספח 2). אומרים לקבוצה להתחיל לבצע את ההוראות. כפי שניתן לראות, יש סדר מעגלי בהוראות, וכל חניך מבצע את פעולתו אחרי מישהו אחר.
אחר כך אומרים לעשות את זה פעם שנייה. שימו לב שבאחד הפתקים כתוב לחניך לא לעשות דבר בפעם השנייה. הפעם, המעגל ייקטע.
מדוע המעגל נקטע?הרי בסך הכל מדובר בבן אדם אחד שלא ביצע פעולה קטנה. אולם, אנו רואים שאפילו דבר קטן כמו זה יכול לקטוע רצף ארוך וחשוב.
השליחות שבהדרכה
כשמדריכים, לא תמיד נמצאים באורות גבוהים, ולא תמיד ניתן להרגיש שמה שאנחנו עושים הוא שליחות גדולה. יכול לשבת נער בן 16 ולהסתכל: חבר שלי מתנדב בארגון הזה ומחלק אוכל לנזקקים, חבר אחר שלי מתנדב עם ילדים בעלי מוגבלויות, ואני? אני משחק הדגל עם ילדים בני 9... איפה השליחות בדבר הזה?
מביאים את הקטע של הרב חנן פורת (נספח 3). לפעמים, בדרך אל דבר גדול, אפשר לטבוע בדברים הקטנים. כאשר הרב חנן פורת הלך להקים את כפר עציון, גם הוא לעתים טבע ברצף השגרה. החברים שלי לומדים תורה עכשיו, ואני? מסדר רשימות ציוד, מדבר עם פוליטיקאים, כל מיני דברים קטנים...
צריך לדעת את החשיבות של הדברים הקטנים. מראים את הפלסטלינה מההתחלה- כל אחד נגע בה רק קצת, אבל היא נראית שונה לגמרי. כמו שראינו במשחקים הקודמים, אם הדבר הקטן חסר, הכל יכול להיהרס. אם שולחים למישהו מייל בלי הנקודה, המייל לא יגיע.
חניכים נמצאים בגיל שבו האישיות שלהם מתעצבת. יכול להיות שבגיל 20 הם לא יזכרו שהדרכתם אותם. יכול להיות שאת רוב הפעולות שלכם הם לא יזכרו. אבל אתם השפעתם על האישיות שלהם והפכתם אותם לאנשים טובים יותר, וזה דבר גדול.
מקריאים את הסיפור על כוכב הים (נספח 4).
מביאים כצ'ופר את הקטע מחובת הלבבות (נספח 5).
מתחילים את היחידה בהעברת כדור פלסטלינה בין כל הנוכחים. לא להשהות את הפלסטלינה אצל אף אחד, אלא להעביר אותה מהר מיד אל יד. הגוש צריך להיות גדול מספיק כדי שיצטרכו להחזיק אותו בכל היד ולא רק בכמה אצבעות.
מפזרים פתקים על הרצפה, ובהן כתובות פעילויות שונות שנער יכול לעשות (נספח 1). שואלים: מה מהדברים הכתובים כאן הוא שליחות בעיניכם?
כנראה, שהדברים הגדולים יזכו לחשיבות גדולה יותר בעיני המתדיינים. פותחים את הדיון: מה זו שליחות? האם רק דבר גדול, כמו להקים יישוב חדש, הוא שליחות? או שגם דברים קטנים, כמו ללכת עם חניכים למחנה הם שליחות?
צעדים קטנים
משחקים מרוץ שליחים: מחלקים את הקבוצה לשתיים או שלוש קבוצות (בהתאם לגודל הקבוצה). כל קבוצה צריכה להעביר חפץ לאורך מסלול מוגדר מראש, כאשר כל אחד רץ רק מטר או שניים ואז מעביר את החפץ לבא בתור שעומד על המסלול.
שואלים: מי אחראי לניצחון של הקבוצה? זה שסיים והגיע אל הסוף? אולי זה שהתחיל?
רואים, שבעצם כל הקבוצה אחראית לנצחון: אפילו שכל אחד העביר רק חלק קטן את החפץ, ולמרות שרק החלק האחרון 'גרם' לנצחון להתממש, כל אחד קידם את המטרה.
שרשרת של שליחויות
מביאים לכל אחד פתק עם הוראות מה לעשות (נספח 2). אומרים לקבוצה להתחיל לבצע את ההוראות. כפי שניתן לראות, יש סדר מעגלי בהוראות, וכל חניך מבצע את פעולתו אחרי מישהו אחר.
אחר כך אומרים לעשות את זה פעם שנייה. שימו לב שבאחד הפתקים כתוב לחניך לא לעשות דבר בפעם השנייה. הפעם, המעגל ייקטע.
מדוע המעגל נקטע?הרי בסך הכל מדובר בבן אדם אחד שלא ביצע פעולה קטנה. אולם, אנו רואים שאפילו דבר קטן כמו זה יכול לקטוע רצף ארוך וחשוב.
השליחות שבהדרכה
כשמדריכים, לא תמיד נמצאים באורות גבוהים, ולא תמיד ניתן להרגיש שמה שאנחנו עושים הוא שליחות גדולה. יכול לשבת נער בן 16 ולהסתכל: חבר שלי מתנדב בארגון הזה ומחלק אוכל לנזקקים, חבר אחר שלי מתנדב עם ילדים בעלי מוגבלויות, ואני? אני משחק הדגל עם ילדים בני 9... איפה השליחות בדבר הזה?
מביאים את הקטע של הרב חנן פורת (נספח 3). לפעמים, בדרך אל דבר גדול, אפשר לטבוע בדברים הקטנים. כאשר הרב חנן פורת הלך להקים את כפר עציון, גם הוא לעתים טבע ברצף השגרה. החברים שלי לומדים תורה עכשיו, ואני? מסדר רשימות ציוד, מדבר עם פוליטיקאים, כל מיני דברים קטנים...
צריך לדעת את החשיבות של הדברים הקטנים. מראים את הפלסטלינה מההתחלה- כל אחד נגע בה רק קצת, אבל היא נראית שונה לגמרי. כמו שראינו במשחקים הקודמים, אם הדבר הקטן חסר, הכל יכול להיהרס. אם שולחים למישהו מייל בלי הנקודה, המייל לא יגיע.
חניכים נמצאים בגיל שבו האישיות שלהם מתעצבת. יכול להיות שבגיל 20 הם לא יזכרו שהדרכתם אותם. יכול להיות שאת רוב הפעולות שלכם הם לא יזכרו. אבל אתם השפעתם על האישיות שלהם והפכתם אותם לאנשים טובים יותר, וזה דבר גדול.
מקריאים את הסיפור על כוכב הים (נספח 4).
מביאים כצ'ופר את הקטע מחובת הלבבות (נספח 5).