לאחת העיירות שבפולין הגיעה השמועה, שלמחרת תגיע הרכבת הראשונה.

בהגיע הרכבת, יצאו לקראתה כל בני העיירה וביניהם יצא גם אדמו"ר העיירה.

לא הסתפק האדמו"ר בראיה וניגש למשש בידיו את הרכבת. תמהו חסידיו לפשר התנהגותו

ושאלוהו על כך. השיב להם האדמו"ר:

"מכל דבר שבעולם יש ללמוד ולהפיק לקחים. ראיתי את הרכבת והנה הקרונות שבה קרים כקרח, אך הקטר היה חם ולוהט, והסיק את המסקנה:

אם העומד בראש – חם הוא,

יש בכוחו לגרור אחריו רבים,

שהם כשלעצמם קרים כקרח".