"צריך המחנך שתהיה תגובתו בכל להט הנפש והנשמה... וזה כלל גדול בענייני תגובה של המחנך, שצריכה להיות חזקה.
החניך אינו שוקל מה מגיב המחנך בדיבור, אלא בעיקר כמה זה זעזע והרעיד את מעמקי נפשו, לפי זה הוא מעריך את משמעות הדברים.
והיא המידה אף 'עשה טוב'. אם מרגיש את גודל שמחתו של המחנך בעשיית מעשה טוב מסויים, יש לו מזה עידוד לעשות ככה תמיד.
... ולא חשובה כל כך צורת הביטוי באופן חיצוני, אלא עד כמה זה באמת נוגע הדבר לציפור נפשה של המחנך."
(האדמו"ר מסלונים)