סבלנות וסובלנות

[אנב]

משך זמן הפעולה: בערך שלושת רבעי שעה.
מה להביא? פתקים לקרוסלה, חפץ ל2 כלבים ועצם, חבילת עוגיות, והסיפור.

הפעולה מנוסחת בלשון נקבה מטעמי נוחות

#כדאי להחביא את העוגיות עד החלוקה כדי שלא יגנבו לכם את ההצגה
# הכי חשוב בפעולה זה להדגיש מה כן לעשות ופחות את מה שלא.

פתיחה: קרוסלה-
מתחלקים ל2 קבוצות שוות ומסתדרים ב2 מעגלים: פנימי וחיצוני. המעגל הפנימי יושב לכיוון המעגל החיצוני, כך שמסתדרים זוגות: אחד מהפנימי ואחד מהחיצוני. 
כל זוג מקבל פתק ומשוחח עליו במשך דקה שתיים. לאחר 2 דקות בערך, כל אחד עובר מקום אחד ימינה, וכך מחליפים זוגות ומחליפים פתקים. 
# תשתדלו לשים חניכים שלא קשורים בשתי הקבוצות, כדי שיצא להם לדבר

דוגמאות לנושאי שיחה:
1. תחביב שלי
2. דבר מצחיק שקרה לי היום
3. משו מצחיק על המשפחה
4. משהו מיוחד שיש לנו בשולחן שבת
5. משהו שאני אוהבת ביישוב
6. איך החדר שלי נראה?
7. מקרה מצחיק שקרה לי
8. פאדיחה
9.ספר או סרט אהוב
10. משחק שאני אוהבת
 
2) שני כלבים ועצם

3) קרב תרנגולות

הנקודה: אנחנו מאוד דומות, גם נראה שהשוני גובר על הדמיון. בגלל זה, אנחנו צריכות לזכור שאם אני רוצה משהו- כנראה גם עוד מישהי רוצה אותו דבר. אני לא אדחוף אותה, ואני לא חייבת הראשונה שמקבלת הכל. החיים הם לא קרב ואנחנו לא תרנגולות.
לא לדחוף בנות שלא מוצאות חן בעיני, לא לדרוך על אנשים. 

מה כן לעשות?
להתחשב, לפעול ביחד כדי להשיג את המטרה ולהתחלק. 

4) סיפור - "גנב העוגיות"
מחלקים את העוגיות, וקוראים את הסיפור:

לילה אחד, בשדה תעופה הומה אדם 
היא הבינה שהגיעה יותר מדי מוקדם.
בחנות הספרים מצאה לעצמה איזה ספר מותח 
ובמעדנייה, קנתה שקית עוגיות מדיפות ריח. 
חפשה מקום לשבת בו כמה שעות עד הטיסה 
מצאה פינה והתיישבה והכרטיס בכיסה.

היא הייתה מאוד מרוכזת בספר שבידה 
כשבזוית עינה הבחינה , בגבר שהתיישב לידה, 
היא לא הייתה שמה לב אליו בכלל, אבל, 
בחוצפתו העיז המנוול, 
לשלוח יד אל שקית העוגיות שבינהם הייתה מונחת, 
וכבתוך שלו הרשה לעצמו עוגיות לקחת.היא החלטה להתעלם מהחוצפה והגסות. 

לא לעשות סקנדל, אולי תיפסק העזות. 
וכך היא נשנשה, בעודה מביטה בשעון שעל הקיר 
וגנב העוגיות מחסל לה את המלאי בקצב מהיר.

על כל עוגיה שהוא לקח, היא גם לקחה אחת לפה 
חושבת לעצמה, בטח הבוטה יבקש גם כוס קפה. 

כשנשארה רק עוגיה אחת, היא תהתה מה יעשה עכשיו. 
והוא ביד רועדת חיוך מבוייש על פניו, 
לקח את העוגיה האחרונה וחלק אותה לשניים, 
חצי הוא הציע לה בעוד החצי השני, כבר היה לו בין השיניים.

בעצבנות גוברת ועם מחצית עוגיה בידה 
חשבה לעצמה, הוא גם גנב וגם חצוף, אפילו לא אמר תודה.

כשהוכרז בקול שהגיע מועד הטיסה, חשה הקלה, 
אספה את חפציה ולעבר שער היציאה התנהלה. 
בלי להסתכל אחורה על גנב העוגיות וגסותו המעצבנת, 
הלכה במהירות, קדימה מתבוננת.

היא עלתה למטוס וצנחה אל מושבה, 
והחליטה לחזור אל הספר שאת ליבה שבה. 
בעודה מפשפשת בתיק אחר הספר בידיה 
הייתה שם שקית עוגיות מלאה, מול עיניה.

המומה ומופתעת היא הבינה, איך לא, 
העוגיות האחרות היו פשוט שלו, 
הוא חלק אותן עימה ולא אמר לה די, 
ולדאבונה להתנצל כבר מאוחר מדי. 
בעצב היא הבינה שהגסות הייתה שלה, 
היא הגנב , ואת העוגיות שלו בעצם היא אכלה. 

בהצלחה