עם ישראל חי!
שמירה עשיתי

שפע מהקב"ה

מסר: מדי פעם צריכים לעצור ולהודות להקב"ה על כל השפע שהוא מעניק לנו
הרבה פעולות נפתחות בסיפור, ואף חניך לא יקשיב לסיפור משעמם. ובואו נודה בזה, לאלתר סיפור זה יותר קשה ממה שזה נראה... אז כאן יש מאגר גדול של סיפורים עם מסרים שונים!

שפע מהקב"ה

הודעהעל ידי ידידיה המבורגר מנהל לשעבר תודה על תרומתך! » 29/11/2015, 15:07

איש נדל"ן משכיל ועשיר גדול קנה בנין רב קומות במרכז הארץ, בנין השווה הון עקב מיקומו המרכזי..
כדי לעשותו אחד הבניינים המרהיבים ביותר הוא החליט לשפצו.
יום אחד החליט לבוא לבקר בבנין, הבנין קיבל שידרוג מקצה אל קצה, והוא התבונן בהערצה בעיצובים שצצו מכל פינה..
הוא החל לעלות קומה אחר קומה עד שהגיע אל קומת הגג.
הוא עלה אל הגג ושם התגלה לפניו מחזה נדיר, הוא עומד במרכז, כל הארץ לפניו, הוא הרגיש ממש על גג העולם..
אחרי כמה דקות של גאווה וניקוי ראש הוא צעד לעבר הדלת כדי לרדת מטה, אך הדלת היתה נעולה, הוא ניסה את כוחו אך הבין שהדלת נטרקה והוא יאלץ להשאר בגג, "מי כבר יעלה לכאן?" שאל את עצמו..
הוא הלך אל קצה הגג והחל לצעוק אל העוברים והשבים הנמצאים למטה, אך לצערו איש לא שמע אותו, הבנין היה גבוה מאד..
עלה במוחו רעיון - הוא הוציא חבילת שטרות שהיתה בכיסו והחל לזרוק למטה, "עכשיו כולם יסתכלו למעלה ויראו אותי ואז יזעיקו עזרה" חשב לעצמו..
הוא זרק חבילה שלמה, אולם להפתעתו ראה כי העוברים והשבים רק מתכופפים ומרימים את השטרות וממשיכים הלאה לדרכם, אף אחד לא מרים את ראשו מעלה..
הוא הוציא עוד חבילה אך גם זו ירדה לטמיון..
לא רק שהוא היה מבוהל וחסר ישע, עכשיו הוא גם החל להתעצבן על איבוד ממון רב..
הוא ראה בצד הגג ערימה של חצץ ומרוב כעסו החל לזרוק אותם למטה..
האבנים נחתו על ראשם של האנשים המופתעים שמיד הרימו את מבטם אל הגג וצעקו: "מי החצוף שזורק עלינו אבנים..?"
העשיר שמח, ניפנף לעברם, וחיכה לכח החילוץ..
     
הקב״ה משפיע עלינו כל השנה שפע גדול - בריאות, פרנסה ובעיקר חיים..
אולם אנו במסע חיינו לפעמים עסוקים באיסוף השפע ולא מרימים ראשנו אליו, לא אומרים תודה ולא מקדישים מזמננו אליו...
"אהבת עולם אהבתנו.." אומר סידור התפילה, בורא עולם אוהב אותנו אהבת עולם, אהבה תמידית אך לפעמים הוא נאלץ לזרוק עלינו ״אבנים קטנות״ בכדי לעורר אותנו, בכדי שנרים אליו לכמה דקות את הראש..
                       
למה לחכות לאבנים שיפלו לנו על הראש - לקשיים ודאגות, נכיר ונוקיר תודה לקב"ה, נזכור מי הוא בעל השפע..
נסתכל למעלה גם כשטוב לנו, והוא את "האבנים הקטנות" יפורר לאבק ישועות..

  • ידידיה המבורגר 07/12/2015, 10:57
    בעיירה קטנה ברוסיה היתה שמחה גדולה - חתן וכלה.
    חגיגה של ממש, כולם חיכו לערב הנכסף.

    אך השמחה הפכה לעצב, בשעות הבוקר באו אנשי הצבא הרוסי ולקחו את החתן ואמרו: "אתה מגוייס!"
    ניסו המשפחה לדבר אל ליבם אך ללא הועיל, הציעו למפקדם שוחד, אך הוא סרב.
    החתן נלקח בכח אל מפקדת הצבא...

    באותו יום הגיע לעיירה רבי שנאור זלמן מלאדי, הוא ראה את העיר צבועה בפרחים ושאל: "האם מתקיימת פה הערב חתונה?"

    ענו לו אנשי העיירה: "אכן, אך החתן נלקח לצבא, כל מה שניסינו לא עזר והחתונה הערב..."
    אמר להם רבי שניאור: "תנו לי ללכת אל מפקד הצבא, אדבר אל ליבו"
    אמרו לו: "אין לך מה ללכת, האדם הזה רשע גדול!"

    בכל זאת לקח את מרכבתו ונסע אל המפקד.
    כשראה המפקד את זיו פניו המאירות ליבו נמס מעט, הוא הקשיב לרב ואמר: "אתן לכם את החתן תמורת אלף רובל!"
    אמר לו רבי שנאור: "אין בעיה, תקבל!"

    חזר רבי שניאור אל העיירה ואמר להם: "לכו לכל האנשים וגבו מאיתם כסף לפדות את החתן"

    מיד הלכו ואספו כסף רב אך עדיין היו רחוקים מלהגיע לסכום הנדרש.

    אמר להם רבי שניאור: "האם גביתם מכל אנשי העיירה?"
    אמרו לו: "כן, חוץ מגביר קמצן אחד, הוא אף פעם לא נותן כלום, ואם נותן, הוא נותן לנו מטבעות נחושת ששוות פרוטות".

    הלך רבי שניאור לאותו הגביר, איך שנפתחה הדלת כבר הבין הגביר שהרב רוצה כסף.
    סיפר לו הרב את המעשה והגביר אמר: "אני לא נותן כסף, אך יש לך מזל, יש לי פה כמה מטבעות"
    ורוקן שקית עם כמה פרוטות של נחושת.
    הרב ראה זאת לקח את הפרוטות, הודה לו ויצא.

    מיד רדף אחריו הגביר, "עצור!"
    הרב עצר והגביר אמר: "הקשב, יום אחד בא אלי עני ונתתי לו מטבעות נחושת, כשראה אותם זרק אותם והקניט אותי על הצדקה הדלה שקיבל.
    כשראיתי כך הבטחתי לעצמי - מי שאתן לו מטבעות נחושת ויקבלם אתן לו צדקה נוספת ככל צורכו.
    אתה כבוד הרב לקחת את המטבעות, לא התלוננת, אפילו אמרת תודה ויצאת, אתן לך את כל הסכום לפדיון החתן!"

    בחיינו אנו מקבלים מתנות מבורא עולם - בית, משפחה, חברים, פרנסה ועוד...

    אך לפעמים אנו מזלזלים ב'מתנות' הקטנות שהקב"ה נותן לנו, משליכים אותם ועוד אומרים: "מגיע לי יותר, זה הכל? , למה אין לי כמו חברי?"

    בורא עולם נותן לך מתנות, אך לפעמים בעינים שלך הם כמו פרוטות נחושת, לא שוות הרבה.

    תעריך את מה שיש לך, אל תשליך אותם, אל תזלזל, אתה יכול לבקש יותר...
    אך אם תודה על מה שיש לך בורא עולם יראה זאת ויאמר: "אם האדם הזה מודה לי על הפרוטות, אתן לו מטבעות זהב.
    אם המצב העכשוי טוב לו, אני אראה לו מה זה באמת טוב, אשפיע עליו יותר..."

    תן הודיה קטנה ותקבל בעזרת ה' פי כמה וכמה..
  • תגובה מהירה:



    חזור אל סיפורים לפעולות

    השארו מעודכנים!