"אי אפשר לחנך לאהבה, לא לאהבת הארץ ולא לאהבת הנוף. באהבה איאפשר לדבוק את הזולת, אהבה אפשר לשמר לפעמים, אבל לא ביד רמה, ולא בזרועהנטויה" (עמוס עוז)
" טמונה בקרבך כל היכולת להיות- כפי שברצונך להיות כל העוצמה לעשות- כפי שברצונך לעשות. תאר לך את עצמך, כי שהיית רוצה להיות עושה את מה שרצית לעשות ובכל יום צעד צעד אחד לקראת מטרתך. ואף אם לעיתים, יהיה לך קשה עד מאוד להמשיך, האחז בחלומך. כי בוקר אחד תתעורר והנה קמת והיית לאדם אשר חלמת להיות עושה את מה שרצית לעשות רק- מתוך האומץ שהיה לך להאמין ביכולתך ולא לוותר על חלומך" מתאים ממש לפעולות בנושא, אמונה בעצמי, חלומות, שאיפות. מאוד מתאים למדריכות החדש לקראת ההכנסות להדרכה- כשמביאים את הצ'ופר אפשר
הגנן והפרחים : "על גנן צעיר הוטלה משימה, לשתול קבוצה של זרעים בגינה, להשקותם ולטפחם בגן כדי שיהיו פרחים עם הזמן. בתחילת העבודה בימים הראשונים היו בלב הגנן חלומות גדולים. להפוך את הזרעים ללא כל בעיה לערוגת פרחים יפיפיה. הגנן היה מוכן לתת את כל כולו ורק בשביל הפרחים שלו. הוא רצה להחדיר בכל פרח ערכים על מנת שיחיה בשלום עם שאר הפרחים. אך למרות שהיו לו כל כך הרבה תוכניות- צצו פה ושם בעיות. הגנן אהב לחיות במחיצתם לכאוב בכאבם ולשמוח בשמחתם, הוא נהנה להקשיב לסיפוריהם הקולחים ולעודד אותם כשהיו עצובים.
" יש אנשים אשר מזלם הטוב מביאם במהלך חייהם,לפגוש אנשים אשר למרותשמהלכים הם בנתיבי חיים שוניםזוכים לחלוק עמם ידידות שלעולם נשארת אלה- הם האנשים אשר זוכריםתמיד בכל אשר יהיה. " אפשר לכתוב את זה על המתנת פרדה, על המגנט, ספר, פנקס או שאפשר לכתוב את זה בתחילת מכתב שכותבים לחניכים.
עם מכלול הקוצים והצמחים שנכנסו לי לגוף אפשר להקים ערוגה של מטר על מטר, אבל אלו לא סתם קוצים - אלו קוצי ארץ ישראל. - אוריאל פרץ
מחלקים בועות סבון, ופתק יפה שכתוב: המסע(/המחנה) הוא כמו בועות סבון, הכל תלוי במצב הרוח ....
"יש מקומות שאתה עובר בהם, מביט לצדדים וממשיך הלאה. יש אנשים שאתה פוגש בהם, מחייך קלות וממשיך הלאה. אבל יש, לא הרבה כמובן, רק כמה מיוחדים אי שם, מקומות שאתה עובר בהם ונשאר. נשאר כי טוב לך וחם, וקשה משם להמשיך הלאה. ויש אנשים שאתה פוגש בהם, נקשר ואוהב וגם כשאתה ממשיך הלאה, הם נשארים איתך עמוק בלב. "
לחלק שיפוד עם מרשמלו ולכתוב: "סוף-סוף צופר שאפשר לשרוף;)"
נשאלו החכמים: למה בהגדה יש ארבעה בנים ולא בנות? אחרי דיונים רבים ופילפולים ההחלטה הייתה- נשים חכמות יש. נשים תמימות יש. וגם נשים מרושעות יש. אבל עוד לא נולדה האישה שלא יודעת לשאול!!!!
יש המנסים לפצח את חידת היקום, ויש המפצחים סוגיות המיישרות שכל עקום. יש המפצחים סודות כמוסים וצפונים, ויש המפצחים חידודי לשון,חידות ותשבצים. יש המפצחים פיצוחים של ממש: קשיו,גרעינים,שקדים ובטונים עם דבש. ואת באת לשבת סמינריון מנצחת, עם שקית פיצוחים שלא תשכחי לקחת. ויחד עם הפיצוחים בשקית, תזכי לפצח סודות מתוקים בנימה אישית: תפצחי את צופן חייך,את האור שנסוך על פנייך, את הדרך ששמורה לך במיוחד,בה תצעדי בבטחה לעד. תפצחי שאלות שהדהדו בתוכך-ותזכי לתובנות חיים בנשמתך. החוכמה היא לפצח ואת הפרי לאכול, לדעת להבדיל
פעם חשבתי שאדם נמדד לפי ציון ארוך או קצר. אחר-כך גדלתי והבנתי שזה לא עוזר אם אתה תלמיד "הכי" אך אדם אנוכי. לא העיקר להיות תלמיד טוב אם לא למדת את האנשים לאהוב. כשחשבתי, התוצאה שיצאה לי, וזה בטוח נכון, שחשוב להיות חכם וללמוד את סודות העולם. אך חשוב עוד יותר להיות--- בן אדם!!!
הם לא הרגו אותם מפני שהיו חלשים מהם,אלא מפני שהיו טובים מהם. הם לא הרסו את הגטאות מפני שהפיצו חייידקי טיפוס ומגפות,אלא מפני שגם בצפיפותם הפיצו קרני אור וקדושה שהטמאים לא יכלו לעמוד בפניהם. הם לא הציתו את בתי ישראל אלא מפני שהאינסטינקט לחש להם: אלא הם הבתים היחידים בעולם שבנה לעצמו עם מבלי לעשוק עם אחר. הם התפרצו לחדרי הבתים האלה מפני שהרגישו שבפינות האפלות ההם בכל הדולק ובכל התלאות מקננת ירושת דורי דורות של כיסופים לחיים טהורים של יראת החט,של ביטול כל ממלכות הארץ לעומת ממלכת שמיים. הם שיברו את רהיטי
גברת קשישה בת 92, קטנת קומה, זקופה וגאה, לבושה בהידור, בתסרוקת ואיפור מושלמים, למרות היותה כמעט עיוורת לחלוטין, הגיעה היום לבית האבות שבו אני עובדת. בעלה מזה 60 שנים מת לא מכבר, ולכן היא נאלצה לעבור מביתה למעון החדש. לאחר שהמתינה שעות ארוכות במבואה של בית האבות, היא חייכה במתיקות כשאמרתי לה שחדרה מוכן. בעודה צועדת באיטיות בעזרת ההליכון לעבר המעלית, תיארתי באוזניה את חדרה הקטנטן, ובכלל זה את וילונות הלולאה שנתלו על החלונות. "אני אוהבת אותו," היא הכריזה בהתלהבות של ילדה בת שמונה שזה עתה ניתן
זה הצ'ופר שלך, בסדר? ישבנו ואמרנו, אם נעשה צ'ופר מושקע, יש 2 אפשרויות: או שתאהבו אותו,או שלא תאהבו. אם תאהבו אותו? סבבה. אם לא, יש 2 אפשרויות: או שתזרקו אותו,או שלא תזרקו אותו. אם לא תזרקו? סבבה. חבל אם כן, יש 2 אפשרויות: או שתזרקו לנו בפנים,או בלי שנראה. אם תזרקו כשלא נראה? סבבה. אם לא, יש 2 אפשרויות: או שנעלב,או שלא נעלב. אם לא נעלב? סבבה. אבל אם נעלב... כבר עדיף לעשות צ'ופר לא מושקע יש בעיות ?!
אז עוד מעט חודש ארגון אז נה כל מיני רעיונות שאתם יכולים להביא לחניכים שלכם לפתיחה: 1.צמידים שכתוב עליהם: *כל דקה שאתה בבית זה פחות 60 שניות בסניף *נעדרת בבית,נהדרת בסניף 2.חמסה שכתוב עליה-חי בסניף(אפשר בתור שרשרת) 3.מגנט למקרר שכתוב: אבא,אמא, הלכתי לסניף אחזור בעוד חודש 4.חודש ארגון הוא כמו קרמבו... גם כשהו מעוך הוא טעים... לצייר קרמבו ולכתוב בתוך...או לתת קרמבו.. בהצלחה!! עוד צ'ופרים לחודש ארגון צ'ופרים נוספים לחודש ארגון
א- אני. לוקח אחריות על עצמי אח- לוקח אחריות על אחי על המעגל הקרוב אליי אחר- לוקח אחריות על האחר על כל אדם אחרי- אחרי שאני לוקח אחריות על עצמי, אחי ועל האחר- אני יכול להוביל אחריי אחריו- מכיר בגבולות כוחי ומקבל אחריות של אחרים, מתוך צניעות ופרגון אחריות- מא' ועד ת'; כוללת, מההתחלה ועד הסוף ! אני יכול להיות אחראי על אחר רק מרגע שאני אחראי על עצמי.
מצורפים בקובץ שלושה צ'ופרים שונים מוכנים להדפסה (הוראות הכנה למרשמלו, הסיפור של הגפרור, וידענו שתשרפו את הפתק). בהצלחה, תהנו!
קטע יפה ששמנו על קולאג' לחניכות החיים מורכבים מאלפי צעדים, שרבים מהם לכיוונים שונים. כל צעד מוביל לדרך חדשה ומעניינת שפעמים רבות הפתעות בתוכה טומנת. לכל צעד יש את השביל המיוחד רק לו, עם ייחודיות שיש רק בשבילו. מכל דרך לוקחים
"טעות יסודית היא החזרה מכל היתרון שלנו,החיגלון מההכרה של "אתה בחרתנו". לא רק משונים אנחנו מכל העמים,משונים ונבדלים בחיים הסתוריים מצוינים,שאין דוגמתם בכל עם ולשון,כ"א גם מעולים וגדולים מאוד מכל עם. אם נדע את גדולתנו אז יודעים אנו את עצמנו,ואם נשכח את גדלנו אנו שוחכים את עצמנו,ועם שישכח את עצמו בודאי הוא קטן ושפל. רק בשכחת עצמנו הננו נשארים קטנים ושפלים,ושחכת עצמנו היא שחכת גדולתנו" (אורות התחייה פסקה ה'-הרב קוק)
קטע מדהים לפי דעתי שכתב בן אדם מדהים - הרב סולובייצ'יק "האדם נברא בתור שליח, עצם היצירה, הלידה, מכילה בתוכה בהכרח את דבר מינוי השליחות...את העובדה שמישהו חי בזמן מסוים, בתקופה מיוחדת ובמקום מוגדר, ולא נולד בתקופה אחרת ובנסיבות אחרות, נוכל להבין אך ורק אם נקבל את עצם הרעיון בדבר שליחותו של האדם. ההשגחה יודעת היכן וכיצד יכול הפרט היחיד על כל חסרונותיו וכוחות הנפש האצורים בו לקיים את שליחותו, באילו נסיבות ותנאים ובאיזו חברה יהא זה בכוחו של האדם למלא את שליחותו"
"שני כוחות נתן הקב"ה לאדם. מחד גיסא הכוח להיות יוצר עולמות. הכוח להיות רב ומורה וללמד את הזולת, להשפיע עליו ולשנות את אישיותו וליצור אותה מחדש. מאידך גיסא נתן הקב"ה לאדם כוח אחר. הכושר להיות תלמיד ללמוד מהזולת... אסור לאדם, אף לגדול שבגדולים לשכוח כי יכול הוא ללמוד מאחרים באותה מידה שיש ביכולתו לתת לאחרים. אף הקטן שבקטנים - יש לו גם כוחו הנפש ומידות טובות ואוצרות של רגש אשר בהם הוא יכול להתחלק ולהשפיע עליהם.. כל אדם הוא גם רב וגם תלמיד, משפיע ומושפע מקבל ונותן..." תפילה(הרב
אני אסירת תודה - לבני בן החמש עשרה שמתלונן על פינוי מדיח, כי זה אומר שהוא בבית ולא מסתובב ברחובות. למיסים שאני משלמת , כי זה אומר שיש לי עבודה. לבלגאן שצריך לסדר אחרי המסיבה, כי זה אומר שהייתי מוקפת בחברים. לבגדים שהם קצת הדוקים מידי, כי זה אומר שיש לי מספיק לאכול. לצמחים שצריך לטפל, לחלונות שצריך לנקות ולמרזבים שצריך לתקן, כי זה אומר שיש לי בית ומרפסת. לכל התלונות שאני שומע על הממשלה, כי זה אומר שיש לנו את חופש הביטוי. לחנייה שאני מוצא בקצה המרוחק של מגרש החנייה, כי זה אומר שאני מסוגל ללכת
מי הם מנצחים? מנצחים לוקחים סיכונים. כמו כל אחד אחר , הם פוחדים להיכשל, אבל הם מסרבים להניח לפחד לשלוט בהם. מנצחים אינם נכנעים. כאשר החיים נעשים קשים , הם מחזיקים מעמד עד אשר המצב משתפר. מנצחים הם גמישים. הם מבינים שיש יותר מדרך אחת והם מוכנים לנסות דרכים אחרות. מנצחים נופלים , אבל אינם נשארים למטה הם מסרבים בעקשנות לאפשר לנפילה למנוע מהם להמשיך לטפס. מנצחים אינם מאשימים את הגורל בכשלונות שלהם ולא את המזל בהצלחותיהם. מנצחים יודעים שהם אינם מושלמים. הם מכירים בחולשות שלהם, ומפיקים את המיטב בנקודות