בראיון טלוויזיה של ביל גייטס (האיש העשיר בעולם) השדרנית שאלה אותו - "מה סוד ההצלחה שלך" ? הוא הוציא את פנקס השיקים, נתן לה שיק ואמר לה תרשמי איזה מספר שאת רוצה... השדרנית ענתה : " לא תודה אדוני לא ככה". ואז הוא קרע את השיק ואמר לה: "סוד ההצלחה שלי הוא שאני לא מפספס הזדמניות כמוך . היית יכולה להיות השדרנית הכי עשירה בעולם, אבל מהסיבות שלך בחרת שלא"... השדרנית שאלה: "אפשר לעשות את זה שוב"? הוא ענה , הזדמנוית לא חוזרות על עצמם....
קרדיט לתאם קומו גני טל
בשלב הזה בן־חיים אומר שהוא הולך להביא שתייה, וחוזר עם קולה זירו. הרסת את הדימוי של הקאובוי, אני אומר לו. מה שווים מגפי הבוקרים עם קולה זירו? ובעצם, אני אומר לו, לא דיברנו על מי אתה בכלל. הכיפה הסרוגה שעל הראש שלך, את מי היא מייצגת? והכי חשוב, מאיפה הלהט הזה לנושא? איפה זה התחיל אצלך?"עזוב אותי, אני לא מעניין", הוא פוטר בהינף יד. "אני מזרחי מסורתי, ששומר מצוות יותר מהסטנדרט. זה היופי במסורתיות, אני לא צריך להיכנס למשבצת. אבל תזכור תמיד, אם אתה רואה מישהו דלוק אידיאולוגית כמו שאני, דע
"להיות איש חינוך משמעו להיות למען התלמיד; משמעו לפתוח את הלב כדי שהתלמידים יסדקו בו ויטלטלו אותו; משמעו לכרות אוזן ולפקוח עין כל העת מתוך אחריות ואכפתיות ומתוך נכונות לשמוע ולראות דבר חדש, נכונות להפוך לדבר חדש, למישהו אחר. אל לנו לבקש מאחרים התלמידים לעשות דרך בעוד אנו עומדים במקום. לעמוד במקום משמעו לעמוד מנגד. איש חינוך ממלא את ייעדו רק במקום שבו הוא מיטלטל יחד עם תלמידיו, מתגלה יחד עמם בחולשות ובכוחותיו, צומח יחד עמם". (חילי טרופר)
מי זה מקים מדינה ביום שישי?? כשעוד לא גמרנו את הקניות, כשעוד לא עשינו חלונות, כשעוד לא שאלנו רשות מהשכנות? מי זה מקים מדינה ביום שישי. רק הקמת וכבר שבת נכנסת רק אמרת "מזל טוב", וכבר את בבית הכנסת "הי, הרצל, תרד כבר מהמרפסת..." מדינה מקימים ביום ראשון, אפשר ביום שני שלישי - פעמיים כי טוב - גם הגיוני רביעי אפילו, ואם תלחצו אז גם בחמישי, אבל מדינה בשישי? בשום פנים ואופן! רעיון טיפשי. מצד שני, ממילא כבר לבשנו חולצה לבנה וממילא זה יום של "לכו נרננה" והשכינה - גם היא כבר מחכה
"שיש שתי בחינות: האחת נקרא עוברי דרכים, שכל מטרת לבו רק לבוא ולהגיע למחוז חפצו, ובדרך הוא רץ עדי יגיע למקומו.והשני נקרא הולכי דרכים, והיינו שיודע שבכל מקום אשר תדרוך כף רגלו הלא ה’ מכין צעדיו למען יתקן שם איזה ניצוץ קדוש השייך לנשמתו, וזה עיקר מהלכו, רק ששם לו ה’ יתברך סיבה למחוז חפצו, למען ייסע דרך הילוכו בכל המקומות עדי יגיע שמה.”עובר דרכים הוא אדם שהדרך אינה מעניינת אותו, ואם רק היה יכול, היה מוותר עליה. אולם הולך דרכים רואה גם בדרך חלק מהעניין. אילולא חפץ הקב”ה שילך בדרך זו, לא היה מוצא
"אדם מפליג לדרכו ומתפלל תפילת הדרך. אך לאמיתו של דבר צריכה תפילת הדרך בנוסח מסוים, תמיד להיות שרויה בלבו של האדם – תפילה על דרכו מעצמו אל עצמו, על דרכו לאלוקיו, על דרכו לסביבתו, לחבריו, על דרכו בחיים". (הרב אלימלך בר שאול)
"המיוחד לנוער - אמיתי, מתלהב, מסור, מברר, חי בעוצמה דברים, נאיביות, חוסר פחד מקשיים של העולם הזה וכו' הם מה שמייחדים את הנוער לתפקיד של יכולת יצירת שינוי בחברה, לחלום את חלומותיה הגדולים כן גיל הנעורים באדם הוא גיל שבו האדם חולם את חלומו הגדול. אולי יש בגיל הזה סכנה, הקצנה, נאיביות, אבל הוא גיל החלומות עם הטוב והמורכב שבו של החברה ושל הדור" (ע"פ הרש"ר הירש)
"כאשר עובדים יחד- אפשר לעשות הכל. בממלכה אפשר לעשות שני דברים: או להופכה למדינה קטנה, או לעשותה מעצמה. אם חושבים על המשימה ועובדים בכוונה משיגים יותר מחצי ניצחון" (יוני נתניהו)
אנו אנשי אלול, לא אנשי ספטמבר. חודש אלול שבו חוזרים ללימודים הכנה לחודש תשרי, לימי התשובה שבשיאם יום הכיפורים, ולימי שמחת חג הסוכות ושמחת תורה. (הרב נרי'ה זצ"ל)
בכוחו של יום השבת לנתק אותנו משגרת ימי החולין, לאפשר לנו להתרומם מאוירתם של ששת ימי המעשה ולחוש באוירת היום השביעי שכולו שבת המנוחה לחיי עולמים מסוגלים אנו גם להעביר את ערכי הרוח ואת טעמן המיוחד של תפילות השבת וסעודותיה לשאר ימות השבוע. וכל ידי כך הופכות השבת ליום שימי החול שלפני ושאחריה, שואבים ממנה התעלות וקדושה.
את הסיפור הידוע "אליעזר והגזר" כולנו לבטח בעל-פה יודעים, על סבא אליעזר שרצה להוציא גזר אחד מבין כל הגזרים ניסה וניסה אך ללא הצלחה הוא קורא לעזרה לבסוף בעזרת נשים וטף הצליח להוציא את הגזר הנכסף בואו ננסה לדמיין מה היה קורה אם כל אחד היה מושך לכיוון שהוא רוצה. סבא אליעזר התעקש למשוך ימינה, ודודה רבקה משכה מקדימה. משמאל משכה השכנה - גברת אורה, והנכד אפרים משך מאחורה, לא כדאי לתאר מה היה קורה שם בגן, במילה מסכמת נאמר - בלגן... וברור שהגזר בגן יישאר אם כל אחד ימשוך לצד אחר. לכן, על מנת להוציא
צ'ופרים בנושא ניצול זמן במיוחד לחופש הגדול! בהצלחה
"מה שאנחנו- זו מתנה של הקב"ה לנו, ומה שאנחנו עושים מעצמנו- זו מתנה שלנו לקב"ה" (הרבי מקוצק)
"הגדולה שבמהפכות - מהפכה שבלב" (הרב נריה)
"אהבת ישראל פירושה לאהוב יהודי בלי הבדל אם הוא למדן או יהודי פשוט, ואופן האהבה צריכה להיות בהתגלות האהבה ממש, בנשיקה. כמו באהבת התורה שאתה מחבב ומנשק גם את המעיל של ספר התורה" –הבעש"ט-
אם היה אי פעם זמן להעיז, לעשות הבדל, לעשות משהו ששווה להיעשות, הזמן הוא עכשיו. לא בגלל איזו סיבה גדולה, אלא בגלל משהו שקורה בתוכך משהו שהוא השראה שלך, משהו שהוא חלום שלך. אתה חייב את זה לעצמך, להפוך את הימים שלך למשהו חשוב, שחק את המשחק שלך, חפור עמוק, מתח את עצמך, חלום בגדול. אבל זכור כי דברים ששווה לעשותם אינם באים בקלות, יהיו ימים טובים ויהיו ימים רעים, יהיו זמנים שתרצה לסגת, לוותר, להיכנע. זמנים כאלה אומרים לך שאתה דוחף קדימה, שאינך פוחד ללמוד מהניסיון. מתוך: רגעים קטנים של השראה
"העליות והירידות בחיי האדם הן קבועות ולא יפסקו לעולם. התנועה היא כלפי מעלה ובכל גל, האדם עולה ומתעלה יותר" (הראי"ה קוק)
"איך בונים ספינה? אוספים אנשים ונוטעים בהם את האהבה והכמיהה לים הרחב, הגדול והאינסופי. לא אוספים אנשים ואומרים להם לאסוף עצים, להכין תוכניות ולבנות ספינה" - אנטואן דה סנט-אכזופרי
כל עבודה הנעשית- יש לעשותה מתוך אהבה אז פוסקת היא להיות קשה או משעממת או מביישת. אפילו כוס וצלחת אפשר להדיח בדבקות עד שתברקנה מתוך שאיפה לשלמות. כל דבר נשמה בו והוא עונה לידיים אוהבות, וזרם מסתורי נוצר, שמרענן ונותן סיפוק. (בוחן הלבבות)
התינוק, בדרכו ללמוד ללכת, יוצר דוגמא מושלמת לאפשרות של בני האדם להצליח. התינוק, מעצם העובדה שאין לו עדיין "אירועי עבר" הוא זך ונקי לחלוטין, ועל כן בכל פעם שהוא נופל הוא מתרומם אוטומטית. כל נפילה אצלו היא מקפצה לצעד הבא. מה שמלמד אותנו, הבוגרים, שהדרך היחידה להצליח ולהגשים מטרות היא על ידי כך שננסה, ונחזור וננסה, ניפול ונקום, שוב ושוב, עד שנשיג את היעד. שהרי כל נפילה או חוסר הצלחה זמנית היא עצמה סוללת עבורנו את הדרך להצלחה. חישבו איזה מזל יש לנו שלא נדרשנו ללמוד ללכת בגיל מבוגר יותר, אחרי
צופר על אהבת ארץ ועם ישראל הרב נריה זצ"ל קדושה אני מבקש תנו לי קדושת ארץ ישראל תנו לי קדושת אהבת ישראל תנו לי אהבת ארץ ישראל אהבת ישראל קודש הקודשים אני מבקש קדושה אני מבקש
''בהתאסף ראשי עם, יחד שבטי ישראל''- לא נאמר ''יחד כל ישראל'' כי אף שהעם יחד, יש תחומים שכל אחד ''שוכן לשבטיו'' ומעמיק את זהותו האישית. אולם, גם בשעה ששבטי ישראל לא מטשטשים את ייחודם ומהותם, הם צריכים להיות יחד, מאוחדים ומלוכדים. (הרב משה צבי נריה זצ''ל)
חלוציות אינה נחלת יחידי-סגולה ועילויים, היא גנוזה בנפש כל אדם ואדם. בכל איש ואיש חבויים כוחות וסגולות ואוצרות רוחניים, שרק מעטים מהם באים לידי גילוי.אין טעות מזיקה ומסוכנת מההנחה, שעם הקמת המדינה עברה שעתה של החלוציות. ההיפך הוא הנכון. רק בתוך המדינה יש שכר וסיכוי למפעל החלוצי, יש דברים שייעשו בכוח המדינה ובכוחה בלבד, אבל (משימות רבות) לא יעשו בלי התאזרות חלוצית ובלי צורות חיים חלוציות.דוד בן גוריון