"שיש שתי בחינות: האחת נקרא עוברי דרכים, שכל מטרת לבו רק לבוא ולהגיע למחוז חפצו, ובדרך הוא רץ עדי יגיע למקומו.והשני נקרא הולכי דרכים, והיינו שיודע שבכל מקום אשר תדרוך כף רגלו הלא ה’ מכין צעדיו למען יתקן שם איזה ניצוץ קדוש השייך לנשמתו, וזה עיקר מהלכו, רק ששם לו ה’ יתברך סיבה למחוז חפצו, למען ייסע דרך הילוכו בכל המקומות עדי יגיע שמה.”עובר דרכים הוא אדם שהדרך אינה מעניינת אותו, ואם רק היה יכול, היה מוותר עליה. אולם הולך דרכים רואה גם בדרך חלק מהעניין. אילולא חפץ הקב”ה שילך בדרך זו, לא היה מוצא עצמו בה. הכהן הגדול מתפלל שלא תיכנס תפילת עוברי דרכים משום שהדרך לא להם, בשעה שהולכי דרכים, שהדרך נצרכת להם- תיכנס גם תיכנס תפילתם לפני המקום.(אנשי הגשם, הרב חן חלמיש)