בשלב הזה בן־חיים אומר שהוא הולך להביא שתייה, וחוזר עם קולה זירו. הרסת את הדימוי של הקאובוי, אני אומר לו. מה שווים מגפי הבוקרים עם קולה זירו? ובעצם, אני אומר לו, לא דיברנו על מי אתה בכלל. הכיפה הסרוגה שעל הראש שלך, את מי היא מייצגת? והכי חשוב, מאיפה הלהט הזה לנושא? איפה זה התחיל אצלך?"עזוב אותי, אני לא מעניין", הוא פוטר בהינף יד. "אני מזרחי מסורתי, ששומר מצוות יותר מהסטנדרט. זה היופי במסורתיות, אני לא צריך להיכנס למשבצת. אבל תזכור תמיד, אם אתה רואה מישהו דלוק אידיאולוגית כמו שאני, דע שהוא גדל בבני עקיבא. משיחיות היא דבר טוב במובן הזה. מי שגדל שם קיבל את זה בוורידים. בכל מקום שתראה מתקני עולם – בשלום עכשיו, בתנועות פמיניסטיות, אצל הרדיקלים המזרחים – תמיד תשאל אותם: באיזה שבט היית?"
(יקי הפשטיין, דיוקן מגזין https://www.makorrishon.co.il/magazine/204081/)