אין חינוך בלא אמונה- אמונה בתלמיד, [u]בפוטנציאל הטמון בו[/u], [u]בחיוב הגנוז בו[/u], בנשמתו האלוקית המאירה בקרבו. אמונה של ההורה והמחנך בעצמו, ביכולתו לתרום לבן או לתלמיד, לתמוך בו, לסייע לו ולחזק אותו. המחנך, ההורה צריך להאמין שמאמציו לא ישובו ריקם ולא יזרע לריק. על עובד האדמה נאמר: 'אמונת - זה סדר זרעים, שמאמין בחי העולמים וזורע'. הוא מטמין את הזרע באדמה עד שהוא מתכסה מעיניו, וממתין בסבלנות מתוך אמונה בבורא העולם להופעת הנבטים והפרחים. כך גם המחנך. הוא טורח ומשקיע, אך לא תמיד נושאים מאמציו פירות בשלים בעיתם. האכזבה עלולה לכרסם ולהוביל לייאוש. אבל 'המאמין בחי העולמים' ומחנך מתוך אמונה מתמלא מתינות, סבלנות ותקווה (חילי טרופר)