עם ישראל חי!

פעולה לשבת: קבלת השונה (שבוע יובל)

פרסם תגובה

לידיעת הכותבים: הודעותיכם יעברו עריכה לשונית. בשליחתכם הודעה לפורום הנכם מאשרים עריכת הודעתכם.
נושא
   

הרחב תצוגה תקציר הנושא: פעולה לשבת: קבלת השונה (שבוע יובל)

תגובה: פעולה לשבת: קבלת השונה (שבוע יובל)

הודעה על ידי קוסטה » 15/02/2022, 21:35

וואי סיפור כואבבב

תגובה: פעולה לשבת: קבלת השונה (שבוע יובל)

הודעה על ידי טליה פוירשטיין » 23/06/2019, 09:08

אלה משחקים שבהם לחניכים יש פגם כלשהו, כי אנחנו מדברים על ילדים עם צרכים מיוחדים. את יכולה להגיד- הצלחנו לשחק את המשחקים למרות המגבלות. או - לכל אחד יש מגבלה מסויימת שהוא צריך להתמודד איתה.

תגובה: פעולה לשבת: קבלת השונה (שבוע יובל)

הודעה על ידי אורח » 01/02/2019, 15:21

איך אני מקשרת למסר את המשחקים?

פעולה לשבת: קבלת השונה (שבוע יובל)

הודעה על ידי טליה פוירשטיין » 01/01/2019, 01:35

בס''ד ובהשתדלותנו

מהלך הפעולה:
1. מירוץ שליחים עם רגל אחת
2. משחק התנועות, כשחניך אחד משחק עם עיניים עצומות וצריך לעזור לו להשתתף כרגיל.
3. חי, גוסס מת- עומדים במעגל ומוסרים כדור אחד לשני. כשמישהו מפספס את הכדור, הוא עובר לעמוד על רגל אחת (חולה). מפספס שוב- עובר לברכיים (גוסס). מפספס שוב- יוצא מהמשחק (מת). אפשר לחזור למצב הקודם ע''י שלוש תפיסות טובות.
4. פרה עיוורת .
5. מקריאים:

לאמא שלי הייתה רק עין אחת, שנאתי אותה.
היא הייתה כזו מבוכה עבורי.
היא בישלה עבור תלמידים ומורים כדי לתמוך במשפחה כלכלית.
היה יום אחד במהלך בית הספר שבו אמא שלי באה לבקר אותי, הייתי כל כך
מובך, איך היא עשתה לי את זה?
התעלמתי ממנה זרקתי לה מבט שונא וברחתי משם.
יום למחרת אחד מילדיי הכיתה צחק "אאא לאמא שלך יש רק עין אחת".
רציתי לקבור את עצמי רק רציתי שאמא שלי תעלם.
כשבאתי הביתה התעמתתי איתה ואמרתי "אם את רוצה שאני אהפוך לבדיחה מהלכת למה שלא תמותי וזהו.."
אמא שלי לא הגיבה.
לא עצרתי לשנייה לחשוב מה אמרתי, כי הייתי מלא זעם הייתי עיוור לרגשות שלה. כל מה שרציתי היה לצאת מן הבית הזה ושלא יהיה לי שום קשר איתה.
אז למדתי קשה וקיבלתי הזדמנות ללמוד בסינגפור.
הייתי מאושר עם החיים שלי ועם הילדים שלי.
יום אחד אמא שלי באה לבקר אותי.
היא לא ראתה אותי שנים ולא ראתה כלל את הנכדים שלה.
היא עמדה ליד הדלת והילדים צחקו עליה.
אני צעקתי עליה "איך את מעזה לבוא לפה ולהפחיד את הילדים שלי? לכי מכאן עכשיו".
לנוכח מה שאמרתי אמא שלי הגיבה "אני מצטערת בטח קיבלתי כתובת שגויה".
ונעלמה.
אחרי תקופת רגיעה הגיע לבית שלי בסינגפור מכתב לנשף מחזור. אז שיקרתי לאשתי ואמרתי לה שאני נוסע לרגל עסקים.
אחרי הנשף הלכתי לבית של אמא שלי מתוך סקרנות.
השכנה אמרה לי שהיא מתה.
לא הזלתי דמעה.
נתנו לי מכתב שהיא רצתה שאקבל לאחר מותה:

"בני היקר,
אני חושבת עליך כל הזמן.
אני מצטערת שבאתי לסינגפור והפחדתי את הילדים.
שמחתי ששמעתי שאתה מגיע לנשף, אבל כניראה שלא אוכל לראות אותך.
אני מצטערת שהייתי עבורך מבוכה גדולה בילדות.
אבל תבין, כשהיית ילד קטן, היית מעורב בתאונת דרכים ועקרו לך עין.
בתור אמא שלך לא יכולתי לסבול את המחשבה שתגדל עם עין אחת, אז נתתי לך את עין משלי.
כל כך הייתי גאה בבן שלי שיכול היה לראות עולם שלם במקומי, עם העין הזאת.
אשמור עליך מלמעלה תמיד, בהמון אהבה, אמא"

ב''הצלחה!

חזור למעלה

השארו מעודכנים!