בקורונה פשוט לא דופקים על הכתף אלא כל אחד אחרי השני נכנס ועושה

[b]מהלך הפעולה:[/b]
-כל החניכים עומדים במעגל ועוצמים עיניים.
 [i]מאוד חשוב שכולם יעצמו![/i]
כל פעם חניך נכנס לאמצע ועושה איזה תנועה איזה פרצוף שבא לו. אומרים להם להתפרע!
אחרי שחניך מסיים הוא דופק על הכתף של מי שמשמאלו ואז הוא נכנס למעגל ועושה גם מה שבא לו וכך הלאה.
אחרי זה מושיבים את כולם ומספרים להם [b]סיפור-[/b]
היה - היה איש כובעים עליז וקל דעת.
הוא עבד שלושה ימים ושלושה לילות והכין לפורים כובעים מנייר. כאשר גמר האיש את עבודתו הוא בחר לו כובע וחבש אותו לראשו. את יתר הכובעים הוא הכניס אל תוך הסל. את הסל הוא שם על שכמו והלך אל העיר הגדולה כדי למכור שם את הכובעים.
הלך האיש דרך היער. הלך והלך בדרך אל העיר.
פתאום הרגיש מאד עייף.
הוא הוריד את הסל מעל שכמו, הניח אותו על הארץ ושכב לנוח בצל אחד העצים.
שכב – עד שנרדם.
וביער היו קופים רבים.
ראו הקופים את הכובע הצבעוני אשר על ראשו של האיש, התאספו מסביב לאיש והתבוננו בכובע שעל ראשו.
קוף אחד ראה את סל הכובעים, פתח אותו, הפך אותו – וכל הכובעים נפלו פתאום והתפזרו על הארץ.
חטפו הקופים את הכובעים, חבשו אותם לראשם, טפסו ועלו על צמרות העצים והתחילו להשתולל ולהשתובב בקול רעש גדול.
לקול הרעש התעורר האיש משנתו, פקח את עיניו וראה את הסל הריק.
כל הכובעים שלו נעלמו ואינם.
הרים האיש את ראשו למעלה וראה את הקופים על ראשי העצים, ועל ראש כל אחד מהם כובע צבעוני ומקושט.
עמד האיש ולא ידע מה לעשות.
אחר כך אמר לעצמו: אנסה לבקש מן הקופים את הכובעים. אולי יחזירו לי את הכובעים.
פשט האיש את ידיו אל מול הקופים, התחיל מנענע באצבעותיו הנה והנה – מבקש מן הקופים להחזיר לו את הכובעים.
והקופים שאוהבים לחקות את מעשי האחרים, פשטו גם הם את ידיהם אל מול האיש, הניעו גם הם באצבעותיהם הנה והנה.
"הקופים אינם מבינים את בקשתי" – אמר האיש לעצמו.
"אולי אנסה לאיים עליהם ולהפחיד אותם. ככה הם אולי יפחדו ממני ויחזירו לי את הכובעים".
התחיל האיש לעשות תנועות בידיו ובאצבעו, עשה פרצופים מפחידים – וגם הקופים עשו כך.
התרגז האיש מאד ומרוב כעס הסיר גם את הכובע שהיה על ראשו, זרק אותו אל מול הקופים וקרא: "הנה, קחו לכם גם את הכובע שלי! אני כבר לא צריך אותו!".
והנה פלא:
גם הקופים הסירו את הכובעים מעל ראשם וזרקו אותם ישר אל מול האיש.
מיהר האיש, אסף את הכובעים אל תוך הסל, שם את הסל על שכמו והלך לדרכו שמח וטוב לב.

אחרי הסיפור [b]שואלים[/b] אותם לגבי המשחק.. כשאנשים חא ראו עשיתם מה שעשיתם, אם אנשים היו רואים.. הייתם עדיין עושים אותו דבר?
התשובה היא לא כמובן.
ואז [b]מקשרים ומסכמים [/b]את שני הדברים.. כששיחקנו את המשחק כל אחד עשה משהו כשלא הסתכלו עליו אבל מצד שני אם היו מסתכלים עליו הוא היה עושה משהו אחר. ולגבי הסיפור ראינו שהקופים עשו מה שהאיש עשה! הם פשוט חיכו אותו- "קוף אחרי בנאדם" .
אז בתור הקבוצה הגדולה בסניף אנחנו צריכים לשים לב למה שאנחנו עושים כי וואלה יש חברה קטנים שמסתכלים עלינו ועושים בדיוק כמונו! ודוגמא אישית זה לא רק לעשות כשמסתכלים עליי אלא גם כשלא מסתכלים עליי אני צריך להיות אותו דבר שלא כמו המשחק!
ומוטלת עלינו אחריות כגדולים להתנהג כחברה בוגרים ולכבד.
שנזכה בעזרת השם:)