[size=150][color=#000000]הסיפור של האיש מהאוניה, שמצא יהלום והפליג לחו"ל כדי למכור. לא היה לו כסף לשלם אז
הוא הראה לרב חובל את היהלום הענק והרב חובל התחבר אליו. יום אחד כשהוא נרדם המנקה
זרק בטעות את היהלום לים, והאיש גילה את זה והשתדל להיות בשמחה למרות הקושי הגדול
ולא סיפר לרב חובל. הרב חובל ביקש ממנו לחתום על שותפות בתבואה שיש באוניה והאיש
חתם, ולבסוף הרב חובל מת והאיש ניהיה עשיר שוב.[/color]
[color=#000000]זה משל של רבי נחמן, שאומר על הסיפור:[/color]
[color=#000000]"היהלום לא היה שלו, הראיה- שאבד ממנו. התבואה הייתה שלו, הראיה- שנשארה אצלו. ועל ידי מה
זכה? על ידי שזכה להמשיך את השמחה."[/color]
[color=#000000]נעמיד את החניכות במעגל, כל חניכה תזרוק את הכדור לחניכה אחרת ותוך כדי הזריקה תאמר
רעיון למצווה. המשחק צריך להתנהל במהירות בלי עצירות למחשבה,  לכן נדריך את
החניכות לחשוב מראש על רעיון אחד לפחות.   [/color]
[color=#000000]לאחר שהחניכות קיבלו מגוון של רעיונות נקדיש כמה רגעים בהם כל חניכה תבחר רעיון אחד
אותו היא רוצה ליישם, כלומר, זמן/ מצווה מסוימת שאותה היא רוצה להשתדל לקיים מתוך
שמחה באופן מיוחד. כעת נשחק שוב מסירות ובזמן שכל חניכה מוסרת את הכדור יהיה עליה
להגיד את המצווה בה בחרה. [/color]
[color=#000000]השמחה היא חלק מכל עבודת ה', את כל המצוות הקב"ה רוצה שנקיים בשמחה. קיום מצוות
בשמחה מבטא שאנו רוצים לעשות את המצוות, אנחנו שמחים בעשייתן משום שאנו אוהבים את הקב"ה ורוצים לקיים את מצוותיו.[/color][/size]