[b]מטרה: [/b]לדבר על החלומות הגדולים, האידאלים, האם בפועל אנחנו מורידים אותם למציאות או קצת מוותרים לעצמנו ומסתפקים ברצון?

[b]מהלך הפעולה:[/b]

1. דג מלוח- יש מטרה שאנחנו רוצים להגיע אליה. בלי להתקדם בצעדים משמעותיים- לא נגיע. אבל אם נתקדם יותר מדי- נפול.

2. אף פעם לא- למה לא עשינו את הדברים האלו? באמת כי לא רצינו/ יכלנו, או מפחד/ עצלנות/ תירוצים וכדו'?

3. סבב חלומות- מה החלום שלך?(גם דברים קטנים- לאן את שואפת להגיע?) כמה אני מנסה להגשים אותו?

4. דיון (על הקטע המצורף למטה)- הרצון- האם הוא מספיק?

5. צ'ופר(מצורף למטה)

[b]מסר:[/b]
זה מצוין להיות עם חלומות ושאיפות אבל אנחנו צריכים תמיד שיהיה בנו רצון, רצון אמיתי ופנימי. וברגע שיהיה לנו רצון כזה אין ספק שהוא יוביל לעשיה בשביל אותו עניין.

קטע-
בתגובה לשאלה אשר עסקה בחשבון נפש האישי שלו, ציטט הרב פורת סיפור חסידי: "אמר לתלמידו: אני עומד להסתלק מן העולם. אם תשאלו אותי איל הייתי רוצה שיש כאן אותי, לא הייתי אומר שאני רוצה שיזכור אותי כאדם צדיק או קדוש, כי לא הייתי כזה. גם לא הייתי רוצה שיזכרו אותי כאדם טוב, אני יודע כמה דברים אצלי שהיו לא טובים. אם תוכלו לזכור אותי במשהו תזכרו אותי בדבר אחד- שרציתי להיות טוב". על זה אני יכול לומר בלב שלם, סיכם הרב פורת, "רציתי להיות טוב, מה צריך לומר יותר?"

צ'ופר-
הרבה פעמים בחיים,
מדברים על דברים רחוקים.
על איך לקדם את המדינה ועם ישראל,
דורות שלמים לחנך ולגדל.
להביא את המשיח אלינו במהרה,
לבנות בית בקדושה ובטהרה.
לחיות חיים של שליחות אמיתית,
של נתינה ועשיה חברתית.
ולפעמים יש גם עוד רצונות-
כמו לחייך, לנשום, לחיות.
להיות מול הים,
לשמוח, להנות מהעולם.
להרגע, להסיר אחריות,
לדבר בפשטות.
לפעמים זה נראה סותר,
כאילו במציאות זה לא מסתדר..
אבל צריך למצוא את הדרך בין הטיפות,
לראות איך לאזן בין מציאות לחלומות.
לעמוד במטרות,
לשמוח בהצלחות קטנות.
לעבוד, ויחד עם זה לנוח,
למצוא את הדרך לצבור עוד כח.
לא לפחד לעצור,
ומחדש את הדרך לבחור.
לחדד מידי פעם את הציפיות,
לראות איך הן הופכות למציאותיות.