[b]מה צריך?[/b]
צעיף לקשירת עיניים, פאזל
[b]מהלך הפעולה:[/b]
1. מעמידים את כל החניכים בשורה. אומרים הגדרה, וכל מי שהיא קשורה אליו- מתקדם צעד (נספח מס' 1). המטרה היא להגיע ראשונים.
שואלים את החניכים אם היה יותר כיף אולי לשחק אם כל ההגדרות היו קשורות לכולם, ואז כולם היו מתקדמים תמיד, אבל גם לא היו מנצחים.
2. חניך אחד עם עיניים קשורות, ובכל פעם בא אליו חניך אחר, ועליו לזהות אותו ע"י מישוש. מסבירים שדווקא הדבר השונה בין כל חניך, הוא זה שעזר לגלות מיהו.
3. מביאים לחניכים פאזל שחסרה בו חתיכה אחת.
מבקשים להרכיב את כל הפאזל. הם ירכיבו אותו, אך בלי חתיכה אחת.
מדברים על הפאזל, שמספיק שתחסר חתיכה אחת, הוא כבר לא יהיה שלם ויפה. בנוסף בכל החתיכות בפאזל יש מגרעות ובליטות, אך הן אילו שמחברות בין החתיכות ויוצרות את התמונה השלמה. זהו משל אלינו: בכל אחד יש מגרעת, חיסרון. אבל הם אילו שמחברים ביננו ועושים אותנו לחברה יפה, מאוחדת ושלמה.

[b]סיכום:[/b]
אולי אם כולנו נהיה זהים העולם יהיה יפה יותר- אחיד יותר.
אבל באמת, אם כולם יהיו אותו הדבר בדיוק, לא נוכל לעשות כלום. דווקא השוני ביננו הוא מה שמחבר אותנו, וכל אחד מוסיף מהמיוחדות שלו.
[b]צ'ופר:[/b]
בעיר קטנה ליד הנהר, חיו בשלווה יצורים עגולים ויצורים מרובעים. החיים בעיירה הקטנה והמטריפה היו רגועים בצורה מדהימה. בכל יום התרחש בדיוק מה שהתרחש ביום שקדם לו.. העיגולים התגלגלו להם בשלווה ממקום למקום. כל ריבוע שהיה צריך להגיע ממקום למקום פשוט טלפן לשכנו העיגול, וביקש ממנו הקפצה קטנה. בתמורה, כשלאיזה עיגול מתוסכל היה נופל השקל בפינה של הבית (וזה היה קורה הרבה), ולעיגולים כידוע, קצת קשה להגיע לפינה, ידדו המרובע היה מגיע ומוציא אותו מהצרה. כשהיו צריכים לבנות חומה בעיר, פשוט העמידו כמה מרובעים אחד ליד השני, וכשרצו לשחק, פשוט השתמשו בעיגולים בתור כדור. כך במשך אלפי שנים כל צורה ביצעה את המטלות שהיו מתאימות ליכולות שלה.
אלא, שבוקר אחד זה קרה.
אחד העיגולים החליט שהוא רוצה להפוך דווקא למרובע. הכל התחיל כששני עגולים צעירים ולא כל כך חכמים, ניסו לטפס אחד על השני. "זהו", הם צעקו, "נמאס לנו להיות עגולים ולהתגלגל כל הזמן. אנחנו רוצים להיות יציבים, לעמוד במקום, בלי לפחד כל הזמן שניפול".
בתוך דקות התארגנה הפגנה של כל העיגולים. הם התאספו מול ראש העיר, כשהם מחזיקים שלטים בידיים וצועקים: "לא רוצים להיות עגולים", גם אני וגם אתה, כלנו רוצים להיות מרובע", ו- "גם אני רוצה פינה". לראש העיר פשוט לא נשארה ברירה. הוא ניסה להסביר להם מה יקרה אם כולם יהפכו למרובעים, אבל הם לא הסכימו להקשיב. הוא תפס את העיגולים, מתח אותם, קיפצץ קצת, והפך אותם למרובעים.
עכשיו כולם היו מאושרים!
אבל, כשכולם כבר רצו לחזור הביתה, הם גילו שהם תקועים במקום! אין אף עיגול שיכול להתגלגל ולקחת אותם הביתה...

[b]נספחים:[/b]
[b]נספח מס' 1[/b]
מי שמידת נעלים 35
מי שגר בבית מספר 52
מי שעבר דירה פעמיים בחיים
מי שהוא במשפחה 4 ילדים
מי שש לו 5 אותיות בשם
מי שהאות האחרונה בשם משפחה שלו היא ו
מי שלובש חצאית
מי שיצא לטיול ט"ו בשבט