מטרה: נבין כמה כוח יש לנו בפה ונפנים שיש לרסנו ולהפעילו לטוב.

מהלך הפעולה:
1. 2 חניכים צריכים לשכנע אותנו בנושא מסוים.
לדוגמה: הנושא הוא האם יותר טוב לעשות סולמות מעץ או מברזל, אומרים לאחד שהוא צריך לשכנע אותנו שיותר טוב מברזל ולשני שמעץ. בסוף שואלים את שאר החניכים- מה שכנע אתכם יותר?
2. א. [הצגה בפנטומימה] ילד מחכה לאוטובוס, מגיע האוטובוס. הילד עולה ומסביר לנהג שאבא שלו יעלה בתחנה הבאה ואז הוא ישלם (אפשר לעשות את ההצגה יותר ארוכה ע"י הוספת פרטים כמו אישה זקנה שעולה לאוטובוס ומבקשת מאחד הנוסעים מקום לשבת. (זרמו עם הרעיון...)
ב. [הצגה מלאה דיבורים ואפילו צעקות!!] זוג הורים דופקים בדלת של המטפלת כדי לקחת את הילד שלהם ומיד כשהמטפלת פותחת את הדלת היא מתחילה לבכות ולהסביר שהוא נשרף, ההורים לא מבינים ושואלים איך זה יכול להיות והמטפלת מסבירה שהיא שכחה אותו על הכיריים והוא פשוט נשרף, ההורים מתעצבנים וצועקים: "איך זה יכול להיות?", "ממתי עושים דבר כזה?", "את משוגעת?", "מה הוא עשה על הכיריים?" וכו'. והמטפלת מתגוננת: "זה היה בטעות!", "ממש מצטערת!", "לא הייתי מרוכזת!" ועוד... תזכורת – המטפלת בוכה וההורים צועקים... בסוף יש סוף שמח – כשהרוחות נרגעות מתברר שההורים דיברו על הילד שלהם והמטפלת דיברה על הקוסקוס שהכינה... (גם כאן אפשר להוסיף דמויות אם צריך איך שאתם רוצים, תאלתרו... תזכרו: 'מדריך פנתר – מדריך מאלתר')[
3. מעגל עין טובה -
מניחים ערימה [גדולה] של טופים /סוכריות ומושיבים את החניכים במעגל ,
כל חניך בתורו לוקח טופי ונותן לאחד מהחברה מתיישב ואומר לו משהו שהוא אוהב בו
כגון: אני אוהב בך שאתה מצחיק, אני אוהב בך שאתה תמיד שמח שאתה רציני וכו‘
4. כל חניך בתורו מספר סיפור קלאסי ואסור לו להכניס לסיפור מס‘ מילים שהמדריך בוחר לפני כן
5. נותנים לשתי חניכים לנהל דו שיח שמידי פעם המדריך מכניס להם תמונה של משהו והם צריכים לקשר את התמונה לדו שיח
. סיפור - (מדרש תהלים (שוחר טוב), מזמור לט, ב; מדרש ילקוט שמעוני לתהילים, פרק לד, רמז תשכא) חלב הלביאה