[b]משחקים:[/b]

*טלפון שבור (מסר - איך לפעמים מה שאני אומר מתפרש בצורה לא נכונה).

*דג מלוח (מסר - כל אחד רוצה לנצח ולהגיע ראשון, רוצים להגשים את מטרת המשחק, ככה גם אם נחליט שאנחנו רוצים להשיג את המטרה של לשים לב לדברים ולמעשים שאנו עושים, נוכל להצליח בזה).

*משחק הכסאות (מסר - אותו רעיון של הקודם).

*קטע שדניאלה כתבה לחיילות של אחותה:
בס"ד יז' כסלו התשעח   05.12.17
בנות ההשלמה היקרות,
שמי דניאלה פרדס, אני בת 14 ואני מתמודדת עם החלמה ממחלת האנורקסיה. יש לי תכונה מיוחדת: יש לי עיניים שרואות הכל ואוזניים ששומעות הכל. כל מה שלכן נשמע רגיל, כל מה שנבלע בתוך השיח היום יומי- לי זה חורה. כל מבט במראה, כל מבט למספר הקלוריות שעל העטיפה, כל המשפטים כמו "וואי איך השמנתי", "כמה אכלתי", "איך אני נראית שמנה במה שאני לובשת" (במקרה שלכן במדים...), "איך אני לא בכושר", "וואי איזה כרס יש לי", כל ההתעסקות בתמונות ברשת- ואיך שהדבר הראשון שבוחנים בתמונה הוא רזון- "וואי איזה רזה היא", "איזה פוטוגנית", כל הדיבור על שיטות הרזייה, "שמעתי שאם עושים ככה וככה אז..."- את כל זה אני רואה ושומעת ומפנימה. לי זה גורם לרצות לחזור צעדים אחורה, לתת- משקל שהייתי בו, ולאובססיה של הרזון, לספורט ולשריפת קלוריות. אך אספר לכם סוד זה לא משפיע רק עלי. זה מחלחל לתת מודע של כל אחת. זה גורם לכל אדם להסתכל על עצמו ולחשוב- אם אחרים מדברים ככה אז מה זה אומר עלי? אולי גם אותי זה צריך להעסיק? 
הגענו למצב מעוות בו מחשבות כאלה עוברות בראשן של כל ילדה וילדה. אצלי כבר דיברו על משקל ושיטות הרזייה בכיתה ד'. הגיע הזמן שנשאל את עצמנו איך הגענו למצב כזה, ובעיקר מה אפשר לעשות איתו עכשיו? אני לא מצפה מאף אחת לשנות סדרי עולם, אך זה מתחיל אצל כל אחת מול עצמה. השלב הבא הוא להבין שכל אחת מאתנו משפיעה על הסביבה שלה בכל אמירה ואמירה. 
יש לי תאוריה שאומרת שבכל אחד יש תא קטן של דימוי עצמי, של איך שאני נראית ורואה את עצמי. התא גדל לפי ההשפעה של הסביבה. אצל חלקנו, לתא יש פוטנציאל לגדול ולגדול ולהפוך להפרעת אכילה. במקרה כזה- כל אמירה של "וואי איך השמנתי" עלולה להגדיל את התא ולהחמיר את המצב. מבלי לשים לב, בצורת הדיבור שלנו, אנחנו מגדילים תאים של האנשים שיושבים לידנו- במילים אנחנו אלו שמשפיעים על איך שאחרים רואים את עצמם.
האם אנחנו רוצים שזה ימשיך להיות ככה? האם אנחנו רוצים שזאת תהיה המציאות עבור ילדנו בגיל כל כך צעיר? ועכשיו אני מפנה אליכן את השאלה- האם אתן רוצות שככה זה יהיה אצל הפקודות שלכן?
אתן הולכות לפקד על קבוצה של בנות שזאת המציאות שלהן. אתן הולכות להיות אחראיות לדינאמיקה ולאמירה שנוצרת ביניהן. אני כותבת לכן את זה קודם כל כי אחותי החופרת ביקשה ממני, אך בעיקר כי אני מאמינה שזה לא נעצר כאן ושתעבירו את המסר הלאה. שימו לב לשיח שאתן יוצרות סביבכן, למילים שאתן מוציאות מהפה בכזאת קלות, ותהיו מספיק ערניות כדי לשים לב לזה אצל הפקודות שלכן. הכל מתחיל אצלכן, תהיו מודעות לאיך שאמירות כאלו נקלטות אצלכן. תבנו לעצמכן פילטר שיסנן אמירות פזיזות שמזהמות את החברה שלנו, תדעו לעצור שיחות כאלו כשאתן נוכחות בהן. ואני מבקשת מכן, אם תיקחו רק משהו אחד מהשיעור הזה- זה ההבנה שכל דבר שאומרים, בכל תחום, משפיע, לטוב ולרע. שזה ייחרט לכן במוח, כי זה בידיים שלכן.
ממני, דניאלה. 

*סיכום פעולה: אנחנו צריכים לדעת שהדברים שאנחנו אומרים/ עושים משפיעים תמיד על אנשים, בין אם הם מראים את זה ובין אם לא.. במשחק הראשון ראינו איך מילה יכולה להתפרש לא נכון אצל מישהו אחר.. ובמשחקים האחרים אפשר לראות שכמו שיש משחק ואנחנו רוצים לנצח בו, או שיש מבחן ואנחנו רוצים להצליח בו, אנחנו צריכים להציב לעצמנו את המטרה הזאת ולפעמים לעבוד קשה בשביל להשיג אותה. בואו נציב לעצמנו את מטרה, לשים לב למעשים שלנו, לשים לב לדיבור שלנו ולהתנהגות שלנו, לשים לב איך אנחנו משפיעים על הסביבה. שבעזרת ה' נשים לב למעשים שלנו ונשפיע על הסביבה שלנו בצורה טובה. שנצליח להפיץ אור. 


דניאלה חיה פרדס נפטרה בתאריך כ"ג כסליו ה'תשע"ח.