בס''ד ובהשתדלותנו


[b]משחקים-[/b]

> תופסת. 
מסר: לרגע אחד כולם מפחדים מהתופס ובורחים ממנו, אבל רגע אחר כך הוא כבר לא התופס ויש תופס אחר במקומו. אנחנו לא יכולים לדעת מה מסתתר מאחורי האנשים שאנחנו פוגשים, אם מה שהם מראים לנו זאת האמת או שזאת רק תחפושת.

> רגליים עיניים.
כל החניכים עומדים במעגל, אומרים ביחד - רגליים רגליים עיניים. כשאומרים רגליים, צריך להסתכל על רגליים של אחד החניכים האחרים. כשאומרים שוב רגליים, צריך להזיז את המבט לרגליים של חניך אחר. כשאומרים עיניים, צריך להרים את המבט לעיניים של אותו חניך (רגליים #2). זוג שהעיניים שלו נפגשו, נפסל ויצא מהמשחק. מי שנשאר אחרון מנצח.
מסר: בהתחלה מסתכלים על החיצוניות, ובסוף מסתכלים על הדבר האמיתי, העיניים. לנשמה.


[b]דיון-[/b]
האם תחפושות זה רק בפורים, או שאנחנו מתחפשים גם בכל השנה?
האם להתחפש ביומיום זה דבר טוב או רע?
האם אנחנו יכולים לזהות מתי החברים שסביבנו מתחפשים? מה צריך לעשות במצב כזה?


[b]קטע-[/b]

"בפורים אני נתקל בתחפושות שונות.
זה מתחפש לליצן, למפלצת, זה לחיה זה לסתם משהו לא ברור...
אבל לא יעלה על הדעת לכעוס או לרגוז, הרי זה סתם תחפושת...

גם בחיים אני פוגש הרבה אנשים 'מחופשים',
זה מחופש לקמצן, זה לגס רוח, זה לעצלן, זה לסתם אחד שלא אכפת לו משום דבר.
למה לכעוס?
הרי זו אינה אלא תחפושת.
עמוק בתוך הלב כל אלה
הם יהודים חמים, מלאי תואר ויופי.
לא צריך לכעוס או לרגוז, צריך רק לגשת בעדינות, להסיר את ה'תחפושת' ולחשוף את היהלום שבליבם. את הנשמה הטהורה שבפנימיותם.
זוהי המשמעות האמתית של אהבת ישראל!"


שנזכה להסיר את התחפושות, להיות מי שאנחנו באמת, ולאהוב כל אדם מישראל למרות התחפושות.

ב''הצלחה!