ואי זה טוב

[b]ב"ה[/b]
[b]פעולה לקראת יום השואה תש"פ[/b][b] [/b]
[list]
[*][b]הנקודה: הדברים הכי פשוטים בחיים הפכו בשואה לסמלים לעינויים ומוות.[/b][b] [/b]
[*][b]לבקש מהם לחשוב ולרשום משהו שהם אוהבים לעשות במיוחד בשגרה במהלך היום.[/b]
[*][b]לבקש מהם לכתוב/לחשוב שם של משהו שהם לא היו רוצים לפגוש בסמטה חשוכה (מפחדים ממנו). אבל ממש.[/b]
[*][b]מתודה אחרונה – לבקש מהם להגיד את השם שלהם (בסרטון נראה עד כמה זה לא מובן מאליו)[/b]
[*][b]סרטון: (ניצולה מספרת שהם העלו הצגה בבית הילדים והפחד היה שאחד הילדים יגיד את השם האמיתי שלו)[/b][b][url=https://www.youtube.com/watch?v=YkyK7ZF65RQ&pbjreload=10]https://www.youtube.com/watch?v=YkyK7ZF65RQ&pbjreload=10[/url][/b]
[*][b]עכשיו לשאול אותם מה היה קורה אם כל פעם כשהם היו עושים את הפעולה ההיא הדבר המפחיד היה נשאר איתם לאורך כל זמן הפעולה (הדבר הזה היה נהרס, לא היינו רוצים אותו וכו')[/b]
[*][b](שיר)[/b][/list]
[b]סבתא / עדי יוסט[/b]
[b]כשביקשתי אתמול מגפיים מסבתא [/b][b]היא התחילה לבכות בלי הפסקה.[/b]
[b]כשביקשתי שניסע ברכבת בצוותא [/b][b]היא הייתה המומה לדקה.[/b]
[b]כשביקשתי רובה צעצוע לפורים[/b][b]סבתא החווירה מיד.[/b]
[b]כשדרשתי שסבתא תיתן הסברים [/b][b]היא פשוט הראתה לי את היד.[/b][b] [/b]

[b]סיכום: היהודים בשואה ובזמן שקדם לה פחדו על כל פעולה שלהם שיגלו שהם יהודים, הייתה להם סכנת מוות – ובכל זאת הם המשיכו בחיים, שמרו על היהדות וכו'. (הקשר לשיר – כל מיני דברים שגרתיים שמעוררים בסבתא זכרונות כואבים, מכיוון שכל פעולה שלהם הייתה כרוכה בסבל)[/b][b]שנזכה ביום הזה להתחבר לנספים ולניצולים כחד דרך הסבל שעברו, להוקיר אותם על שנאבקו בזכות הלא מובנת מאליה שלהם אז לחיות, ובזכותם אנחנו קיימים.[/b]