פעולה יפה!
פעולה על ההבדל בין אחדות לאחידות
באחדות אנחנו יודעים שכל אחד הוא אחר ושונה, ובכל זאת אנחנו אוהבים אותו ומוכנים לעזור לו
ואילו באחידות אנחנו רוצים שכולם יהיו אותו דבר ויבטלו את עצמם ואת המחשבות שלהם.
מחלקים את הקטע ' הסיפור על האיש הירוק' (נספח 1)
שואלים מה הבעיה במציאות כזאת, שכולם אותה דבר, מה היתרונות ומה החסרונות. החניכות עונות ולא מסכמים את
הדיון.
משחק – מחלקים את השבט ל2 קבוצות.
קבוצה 1 מקבלת קטע על אחדות (נספח 2) וצריכה להתאמן על להקריא אותו ביחד במדויק ולהכניס גם תנועות שקשורות
וקבוצה שתיים צריכה להמציא הצגה שקשורה לאחדות
רואים את ההצגה ואת הקטע ואז כל קבוצה עושה את המשימה האחרת.
שואלים באיזה קבוצה כל אחד נהנה יותר, הרוב יגידו בהצגה. למה? כי שם הוא יכל להביא את עצמו והוא לא היה כמו
כולם אלא מיוחד. אבל בכל זאת יצא להם משהו מוגמר ושלם לכולם ביחד.
 
מכאן מבינים שאם פועלים באחדות ולא באחידות  - כל אחד יכול להביא את עצמו וזה לא פוגע ולעומת זאת אם פועלים באחידות כל אחד מרגיש שהוא אלא מנצל את
הכוחות שלו והוא לא מיוחד.
 
שנזכה לאחדות אמיתית.
לע"נ אייל גלעד ונפתלי הי"ד.
[b]נספח 1:
[/b]אם במקרה אני פוגש מישהו שלא מבין אותי 
או חושב שאני תינוק. אם במקרה אני פוגש 
מישהו כזה אני תכף מספר לו על האיש הירוק 

היה היה פעם, בעיר ירוקה, גר לו איש אחד, 
איש ירוק. האיש הירוק גר בבית ירוק עם 
דלת ירוקה וחלונות ירוקים 

הייתה לו אישה ירוקה ושני ילדים ירוקים 
ובלילות הוא היה ישן במיטה הירוקה שלו 
וחולם חלומות ירוקים-ירוקים 

יום אחד קם האיש הירוק בבקר ירוק,נעל 
נעליים ירוקות, לבש חולצה ירוקה ומכנסיים 
ירוקים על ראשו חבש כובע ירוק ויצא החוצה 

האיש הירוק נכנס לאוטו הירוק שלו ונסע 
בכביש הירוק במהירות ירוקה מצד אחד של 
הכביש ראה האיש ים ירוק ומצד שני המון פרחים ירוקים 

זה היה יום יפה, והאיש הירוק שמח 
ושר שירים ירוקים ועשן סיגריה ירוקה 
עם עשן ירוק 

ואז ראה האיש הירוק, שעל שפת הכביש 
עומד איש כחול האיש הירוק עצר את האוטו 
הירוק שלו ושאל את האיש הכחול 

"הי" איש כחול מה אתה עושה פה? 
"אני" אמר האיש הכחול אני מסיפור אחר 
 
[b]נספח 2:
[/b]האיש ההוא- שאני שונא- העומד בהפגנות עם שלט "מוות לערבים", הוא בעצם אותו האיש– שאני אוהב – המגיש מימיה לשבוי, מפני שגם הוא בן אדם.
והאיש ההוא – שאני שונא – שצובע את שמו על פסל בוינה, הוא בעתם אותו האיש – שאני אוהב – שמלווה לי 50$ באתונה, רק בגלל שגם אני ישראל.
והאיש ההוא שאני שונה שבשם ערכים דתיים שאפילו הוא לא מבין,תובע זכות היסטורית על הפרט והחידקל, הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב שעומד לידי ביום
הכיפורים ומראה לי בסבלנות אין קץ את הקטעים הנכונים.
והאיש ההוא שאני שונא שחושב ששלום עכשיו הם בוגדים, הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב , שנותן לי את הסיגריה האחרונה שלו, בעמדת השמירה בתוך
הקור של לילה לבנוני נוסף.
והאיש ההוא שאני שונא שדוחף אותי בתור לאוטובוס וזיעתו נדבקת אלי, הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב שמבזבז יום שלם בשביל להחזיר הביתה את
הילד של השכנים שאיבד את דרכו.
והאיש ההוא שאני שונא שנכנסת למסעדה החביבה עלי והורס לי את הערב בקולניות המעצבנת שלו, הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב שעב כל ביום במפעל יצוא
והתרגל לצעוק כדי שרעש המכונה לו יפריע לו.
והאיש ההוא שאני שונא שקורא לי אחי למרות שהוא לא, הוא בעצם אותו האיש שני אוהב שאם ארצה או לא הוא אחי.
כי זה מה שיש ואתה חלק ממשהו ומעבר לכל ההבדלים והצעקות והעניינים המשהו הזה לא נורא כל כך ואם תרצה או לא המשהו הזה הוא גם אתה.