בס"ד ובהשתדלותנו

[u]פעולה לקראת ראש השנה[/u]
[b]שלב א'- [/b]שמים כיסא במרכז המעגל. אומרים לחניכים שזאת שריפה וכל אחד מהם צריך לכבות אותה בדרך הכי מקורית שהוא יכול! (בלי לשפוך מים!) [size=85]#כנראה שאף אחד מהם לא יחשוב לכבות את השריפה על ידי דיבור#[/size]
[b]שלב ב'- [/b]קטע[b]: [/b]בהגיע אורח לכפר שמע פתאום קול חצוצרה, כאשר התענין המקור הקול נאמר לו שכאשר פורצת שריפה תוקעים בחצוצרה והשריפה נכבית, האורח התמים לא הבין שקולות החצוצרה מזעיקים את מכבי האש, והם אלו שמכבים אותה, לכן כשחזר לכפרו הסביר לכל חבריו את השיטה החדשה שכיבוי שריפות שלמד. קנה האיש חצוצרה וכאשר באחד הימים פרצה שריפה התחיל תוקע בה, כמובן ששום דבר לא קרה. האיש חשב שאינו תוקע מספיק חזק, תקע בכל כוחו-ועדיין לא קרה כלום! בינתיים התפשטה השריפה עוד ועוד... ואנשי הכפר גערו בטיפש על תמימותו
[b]שלב ג'-[/b] דיון: מה לא בסדר במה שהאורח עשה? למה אנשים הכפר גערו בו על תמימותו?
תשובה: והנמשל: כמו שאי אפשר לכבות דליקה רק עם חצוצרה, וצריך גם מכבי אש, כך אי אפשר לחזור בתשובה אם רק תוקעים בשופר ולא עושים מעשים.. #משלי המגיד מדובנה#)
[b]שלב ד'[/b]- סיכום: אי אפשר לכבות שריפה כמו במשחק ששיחקנו, רק במילים. שריפה מכבים על ידי מעשים. וככה גם אי אפשר לחזור בתשובה אם רק תוקעים בשופר ולא עושים מעשים.


מה צריך?
~ כיסא
~ את הקטע שמצורף למטה מודפס