הפעולה בנויה ממשחק ומסר.

המשחק נקרא ''ניווט עיוור''
בשביל המשחק צריך להביא: כיסוי עיניים, שעון למדידת זמן, פעמון(לא חובה, אבל יכול לשפר את המשחק) וצ'ופר למנצחים.
להכין לפני: מסלול הליכה קצר ולהניח בסופו את הפעמון, אם אין פעמון אז לסמן קו סיום. 
הוראות: מחלקים את השבט לזוגות. מכסים לאחד מבני הזוג את העיניים והוא צריך ללכת במסלול מתחילתו ועד סופו, ולצלצל בפעמון שנמצא בקצה (בעיניים עצומות כמובן). לבן זוגו של החניך שעיניו עצומות מותר להסתכל על המסלול והא צריך לכוון את החניך שעיניו עצומות במילים בלבד לאורך המסלול. לחניך שמכוון במילים מותר  להשתמש רק את במילים: קדימה, אחורה, ימינה, שמאלה. המדריך מתחיל למדוד זמן מרגע שהחניך שעיניו מכוסות מתחיל את המשחק ועד שהחניך גומר את המסלול ומצלצל בפעמון.כל פעם זוג אחר עושה את המסלול והזוג שעשה את המסלול בזמן הקצר ביותר ניצח. 

מסר: המשחק הזה הוא משל לחיים. כמו שבמשחק אם החניך שכיוון במילים את החניך מכוסה העיניים יאמר את המילים הנכונות (כשמכוסה העיניים צריך לפנות ימינה אז המכוון אומר לו ''ימינה'') אז המכוון יתקדם ויגיע למטרה שלו, ואם המכוון יאמר את המילים הלא נכונות אז מכוסה עיניים יתקשה להגיע לסוף המסלול, ככה גם בחיים. אם אדם יגיד לאנשים מילים טובות, (יעודד אותם כשהם צריכים, יפרגן, יאמר תודה למי שעשה לו טובה ועוד דוגמאות למילים חיוביות ומחזקות) אז זה יועיל להם ויעזור להם. מנגד, אם אדם יגיד לאנשים מילים שליליות (קללות, הערות פוגעניות, ירידות ועד דוגמאות למילים שליליות) הוא יפגע בהם ויקשה עליהם, ולכן חשוב לומר לאנשים דברים חיובים ולא דברים רעים.  בהצלחה.