על ידי Gili » 09/03/2021, 22:03
אני מדריך אופניים. למקרה שתהיתם, יש דבר כזה. לפחות אחת לשבוע אני פוגש אנשים שבלי כל כוונה להעליב, תוהים שוב ושוב מה כבר אפשר ללמוד על רכיבת אופניים. אני לא נעלב. התגובות שלי לשאלה הנדושה הזו נעות בין ההשווה למדריך חדר כושר לבין התשובה הפשוטה כמשמעה, "כן, יש דבר כזה".
האמת היא שזו בריחה. לפרט תוכן של קורס שלם על רגל אחת קצת גדול עלי ודורש הרבה מאוד סבלנות. מה גם, שיש יותר מקורס אחד ויש השתלמויות טכניות ועוד. לומדים כל החיים. בכל יום שעובר אני מגלה דברים נוספים שאני יכול ללמוד בתחום והרבה דברים שניתן ללמד את עם ישראל ואת רוכביו. גם בתחום האופניים, וגם בתחום הענווה.
לרוב האנשים יש חוויות חיוביות מרכיבה על אופנים, גם לאלו שלא רכבו מאז גיל עשר. אנשים נוהגים לחשוב שאם רכבת פעם אחת, תדע לרכב כל החיים, ואם זכית ללמוד לעלות על אופניים בגיל חמש, אין לך כבר מה ללמוד ואיך להשתפר. ובכן, ברכיבה לא "עולים ונוסעים". כשיש כל כך הרבה דברים טובים, צריך להתמקד ולבדוק.
נתחיל בהתחלה: הגדרת המטרה. יש מי שרק רוצים ליהנות, לרכוב בכיף ובלי להתאמץ. " בשביל מה להרוג את עצמנו?", הם שואלים תכופות, "בשביל מה לנסוע רחוק עם כל השבילים המדהימים שיש לנו כאן ליד הבית?". על יופיים של השבילים אין חולק אולם אחד הדברים היפים ביותר ברכיבת אופניים הוא ההתמודדות עם עצמך, עם המאמץ, עם עוד עליה ועוד מכשול בשטח שצריך להתגבר עליו.
זה עושה משהו גם אם אתה לא רוכב דאון-היל או ספורטאי תחרותי. אתה עדיין עושה מאמץ ומתגבר על עצמך. מוצא בעצמך כוחות והופך לחזק יותר. זה לא רק הכושר, זה מה שנקרא "אימון מנטאלי" ואז, לאט לאט, דברים משתנים. לא בגלל שחסר פה משהו ליד הבית אלא בגלל שיש עוד שבילים יפים שכדאי לראות. החיים הם כמו אופנים. כשקל לך, אתה כנראה בירידה. אם קשה לך - אתה בעליה. ואם תעצור - תיפול!
(רם דיבון)
אני מדריך אופניים. למקרה שתהיתם, יש דבר כזה. לפחות אחת לשבוע אני פוגש אנשים שבלי כל כוונה להעליב, תוהים שוב ושוב מה כבר אפשר ללמוד על רכיבת אופניים. אני לא נעלב. התגובות שלי לשאלה הנדושה הזו נעות בין ההשווה למדריך חדר כושר לבין התשובה הפשוטה כמשמעה, "כן, יש דבר כזה".
האמת היא שזו בריחה. לפרט תוכן של קורס שלם על רגל אחת קצת גדול עלי ודורש הרבה מאוד סבלנות. מה גם, שיש יותר מקורס אחד ויש השתלמויות טכניות ועוד. לומדים כל החיים. בכל יום שעובר אני מגלה דברים נוספים שאני יכול ללמוד בתחום והרבה דברים שניתן ללמד את עם ישראל ואת רוכביו. גם בתחום האופניים, וגם בתחום הענווה.
לרוב האנשים יש חוויות חיוביות מרכיבה על אופנים, גם לאלו שלא רכבו מאז גיל עשר. אנשים נוהגים לחשוב שאם רכבת פעם אחת, תדע לרכב כל החיים, ואם זכית ללמוד לעלות על אופניים בגיל חמש, אין לך כבר מה ללמוד ואיך להשתפר. ובכן, ברכיבה לא "עולים ונוסעים". כשיש כל כך הרבה דברים טובים, צריך להתמקד ולבדוק.
נתחיל בהתחלה: הגדרת המטרה. יש מי שרק רוצים ליהנות, לרכוב בכיף ובלי להתאמץ. " בשביל מה להרוג את עצמנו?", הם שואלים תכופות, "בשביל מה לנסוע רחוק עם כל השבילים המדהימים שיש לנו כאן ליד הבית?". על יופיים של השבילים אין חולק אולם אחד הדברים היפים ביותר ברכיבת אופניים הוא ההתמודדות עם עצמך, עם המאמץ, עם עוד עליה ועוד מכשול בשטח שצריך להתגבר עליו.
זה עושה משהו גם אם אתה לא רוכב דאון-היל או ספורטאי תחרותי. אתה עדיין עושה מאמץ ומתגבר על עצמך. מוצא בעצמך כוחות והופך לחזק יותר. זה לא רק הכושר, זה מה שנקרא "אימון מנטאלי" ואז, לאט לאט, דברים משתנים. לא בגלל שחסר פה משהו ליד הבית אלא בגלל שיש עוד שבילים יפים שכדאי לראות. החיים הם כמו אופנים. כשקל לך, אתה כנראה בירידה. אם קשה לך - אתה בעליה. ואם תעצור - תיפול!
(רם דיבון)