בס"דפעולת חבב בסימן- מה אתה מוכן לעשות בשביל המדינה שלך?חלק 1-
מושיבים את כולם במעגל ו'מוכרים במעשים' דברים שקניתם מראש
למשל- מביאים מגש פיצה ואומרים- מה היית מוכן לעשות בשביל זה? מי שאומר את הדבר הכי מטורף (ושאפשר לעשות אותו באותו רגע) עושה ומקבל את המגש
רעיונות לדברים שאפשר להביא (נספח 1)
חלק 2-
בוחרים אם: להראות סרטון על חלל שנפל (אפשר את השיר "לילה טוב שון")\ להקריא קטע שכתב מישהו (אפשר את המכתב של סמ"ר גד עזרא)
העיקר שבדברים יהיה מצויינת ההקרבה למען הארץ
לאחר מכן, פותחים דיון
שאלות לדוגמא:
- אתם מזדהים עם תחושת האהבה והשליחות שהחללים מציינים לארץ ולעם? מה הייתם עושים במקומם?
- מה החשיבות של הארץ בעיינכם?
- האם לדעתכם צריך לשנות את חוק גיוס חובה? מה דעתכם על שירות קרבי?
- הייתם מוכנים להיות המחיר הזה ח"ו?
אפשר להקריא את מקלו של הדגל באמצע הדיון (נספח 2)
חלק 3-
מסכמים את הדיון ואומרים את המשפט של אוריאל פרץ הי"ד
עם מכלול הקוצים והצמחים שנכנסו לי לגוף אפשר להקים ערוגה של מטר על מטר, אבל אלו לא סתם קוצים - אלו קוצי ארץ ישראל.ושאנשים הקדישו את חייהם, חלקם במודע בשביל הארץ, בשביל העם. ואיפה אנחנו עומדים? ומה אנחנו מוכנים לעשות בשביל המדינה?
לבסוף מוציאים שקית מלאה בחול ושואלים אותם- אז מה הייתם מוכנים לעשות בשביל האדמה הזאת?
נספח 1-
- קולה קרה
- שקית חמצוצים
- קליק
- מגש פיצה
- מנת פלאפל
- חבילת טישו
- ספל
- חטיף
- מלפפון
נספח 2-
מתחת למשא, בדרך, במסע
כורעים יחידים תחת המעמסה
סובלים, נאנקים, מכובד אלונקה
עליה שוכבת מדינה במצוקה.
בדרך לא דרך, דרכו של עם,
במסע מתיש שעדיין לא תם,
נושאים על גבם את משא הכלל
וחלקם מתמוטטים, ונופלים חלל.
'פראיירים', קוראים להם לפעמים,
פראיירים כאלו גם מתים….
וכל שנה, כשזיכרון נצמד לעצמאות
מתברר הטעם, מתחדשת משמעות
שאותם הנופלים על בטחון האומה,
הם מקלו של הדגל המונף לתקומה,
הם הדיו שצובע את הפסים בכחול,
הם הבד הלבן, בו טבע המכחול.
וגם המגן דוד, הוא מגן גיבורים
הניצב גאה, לא כטלאי, בזכות דם חללים
כי הדגל הזה, המתנופף ונמתח,
על גבם הוא נישא,
על קברם הוא מונח.
תרום
צור קשר
עם ישראל חי!
