בס"ד ייבנה המקדש
פעולה לשבת- אחים אנחנו
לעילוי נשמת ההרוגים ולרפואת הפצועים באסון שפקד את עם ישראל אתמול בהר מירון.
שלב ראשון:
נשחק משחקכל החניכים עומדים במעגל ושמים ידיים אחד על כתפי השני. הם צריכים להתיישב אחד על השני (על הברכיים) ולהישאר כך חצי דקה, ואז להתרומם... וכל זה בלי ליפול ולפרק את המעגל.
שלב שני:נציג לחניכים מספר סיטואציות: (אפשר לבקש מכל כמה חניכי להציג בפני כולם את הסיטואציה)
- ישראלי שמטייל בחו"ל ומאבד את הארנק, וישראלי אחר שם לב לזה ומלווה לו.
- בנאדם נמצא בתפילה בבית הכנסת ולא מוצא היכן החזן נמצא, ואיש שנמצא לידו מראה לו ומסביר לו בסבלנות.
- האוטובוס מפוצץ אנשים עד אפס מקום ואדם עולה ונכנס ועל הדרך דוחף את כולם.
- רואים סרט בקולנוע, ישנם 2 אנשים מאחוריי שלא מפסיקים לפטפט בקולניות ולהפריע למהלך הסרט.
שלב שלישי:2 אופציות (פיזור כרטיסיות ודיון או משחק, תבחרו לפי השבט)
אופציה 1-נפזר על הרצפה כרטיסיות שעליהם דברים שהעם שלנו עבר כעם ונשאל את החניכים למה הם מרגישים הכי מחוברים.
-יום השואה
-יום הזיכרון
-יום העצמאות
-תשעה באב (חורבן המקדש)
-יציאת מצרים
אופציה 2-נשחק את משחק השרשרת. כל אחד מקבל משימה שהוא צריך לעשות רק אם הוא רואה מישהו עושה את המשימה שלפניו, למשל כשמישהו מוחא כף תקפוץ , כשמישהו קופץ תשרוק.
את המשחק נשחק קצת אחרת, תאמרו לחניך אחד בשקט שלא יעשה את מה שכתוב לו בפתק והשרשרת תיתקע.
קישור להגדרות המשחק-
https://xn--8dbbvwj.net/topic/2270שלב רביעי:נקריא את הקטע של יאיר לפיד- "האיש הזה הוא אחי":
האיש ההוא- שאני שונא, העומד בהפגנות עם השלט "מוות לערבים",
הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב- המגיש מימיה לשבוי, מפני שגם הוא בן אדם.
והאיש ההוא, שאני שונא, שצובע את שמו על פסל בוינה,
הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב, שמלווה לי חמישים שקל באתונה רק בגלל שאני ישראלי.
והאיש ההוא שאני שונא, שבשם ערכים דתיים שאפילו הוא לא מבין, תובע זכות היסטורית על הפרת והחידקל,
הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב, שעומד לידי ביוה"כ ומראה לי בסבלנות אין קץ את הקטעים הנכונים.
והאיש ההוא שאני שונא שחושב ש"שלום עכשיו" הם בוגדים, והמערך הוא דפוק,
הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב- שנותן לי את הסיגריה האחרונה שלו בעמדת השמירה בתוך הקור של לילה לבנוני נוסף.
והאיש ההוא שאני שונא- שדוחף אותי בתור לאוטובוס וזיעתו נדבקת אלי,
הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב, שמבזבז יום שלם כדי להחזיר הביתה את ילדם של השכנים שאיבד את דרכו.
והאיש ההוא שאני שונא, שנכנס למסעדה האהובה עלי והורס לי את הערב בקולניות המעצבנת שלו,
הוא אותו האיש שאני אוהב, שעבד כל היום במפעל ייצור, והתרגל לצעוק כדי שהרעש של המכונה לא יפריע לו.
והאיש ההוא שאני שונא, שקורא לי "אחי" למרות שהוא לא,
הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב
שאם ארצה או לא ארצה הוא אחי!
כי זה מה שיש, ואתה חלק ממשהו ומעבר לכל ההבדלים והצעקות והעניינים,
המשהו הזה לא נורא כל כך, ואם תרצה או לא תרצה, המשהו הזה הוא גם אתה!
שלב חמישי:סיכום.
עשרות אלפי אנשים הגיעו בל"ג בעומר התשפ"א להר מירון. כ"כ הרבה אנשים שבאו לשמוח ולחגוג את יום התחדשות התורה בעולם. קרה אסון וכ44 יהודים נהרגו, ועשרות נפצעו. (אם מדובר בחניכים קטנים תנגישו את המקרה בעדינות)
כשקורה אסונות לעם ישראל, על כל אחד מאיתנו להרגיש את הכאב הזה. כי הוא אח שלי, וגם ההוא וגם האלה ששם. בלי שמאלנים, ימנים, חילונים ודתיים, כולנו עם ישראל וכולנו אחים. ועל כולנו לאהוב אחד את השני.
ראינו במשחק הראשון שהכוח שלנו זה באחדות שלנו. אפשר להדגים לחניכים ולספר שברגע שעם ישראל שמע את הבשורה הקשה על האסון מיד כולם הפיצו שמות של נעדרים,פרקי תהילים לקריאה, ומאות אנשים הלכו לתרום דם כדי לעזור לפצועים וכו. כל זה התגלמות המשפט "כל ישראל ערבים זה לזה" גם אם אנחנו שונים אחד מהשני, אסור לנו לשכוח שאנחנו אחים. ואחים תמיד עוזרים אחד לשני, גם בכאב וגם בשמחה. במשחק השרשרת שניתקע באמצע ראינו שוב את הכוח שלנו בתור עם, בתור קבוצה, כשמישהו אחד חסר, או נאבד, כשאדם יוצא החוצה הכלל הוא חסר. (כל אח הוא חשוב)
צ'ופר-כל עם ישראל אחים\אברהם פריד
כל עם ישראל אחים, אחים בנפש,
עם ישראל אחים,
כל עם ישראל אחים, אחים בנפש.
בכל מקום בעולם, בכל קצוות תבל,
אלפי שנים הם כאן, רק בהבטחת הקל,
בעבר ובהווה, בעתיד ובכל זמן,
ישראל חי וקיים, למשיח הוא מוכן.
ואחרי הכל, אנחנו לא ניפול,
נמשיך ביחד כל הדרך ונצעק בקול ש...
כל עם ישראל אחים...
עברו שנים כה רבות, אחרי הרבה תפילות,
עולים כולם לכאן, פה לארץ האבות,
מצפון ומדרום, ממזרח ומהים,
קול שופר עכשיו נשמע,
ישראל עכשיו מוכן.
ואחרי הכל, אנחנו לא ניפול,
נמשיך ביחד כל הדרך ונצעק בקול ש...
כל עם ישראל אחים...
ב"הצלחה
בשורות טובות לעם ישראל
(תודה לאוריה וגילי על העזרה)
תרום
צור קשר
עם ישראל חי!
