[b]פעולה על דמותם של הרב והרבנית נריה זצ"ל[/b]
ביום שני השבוע, י"ט בכסלו צוין יום פטירתו של הרב משה צבי נריה, שנפטר לפני כ- 17 שנים. ביום חמישי השבוע , כ"ב בכסלו אחה"צ נפטרה הרבנית רחל נריה ז"ל, אשתו של הרב משה צבי.
[list]
[*]הרב יצחק נריה, נכדה של הרבנית רחל נריה ז"ל, סיפר על הסבתא המיוחדת. הרבנית נריה ז"ל הייתה אשת משפחה עם רגישות מיוחדת לכל אחד מבני משפחתה, סיפר הנכד, היא היתה אשת חסד במלוא מובן המילה ורבות ממעשי החסד כלל לא ידועים לציבור. היא החזיקה מערכת חזקה של גמילות חסדים, "וכמובן שסבתא עסקה בנושא הקרוב לליבה- חינוך הדור הצעיר", נכדה מדגיש ששלושת העולמות הללו- חסד, משפחה וחינוך היו כל עולמה של הרבנית ז"ל. "סבתא הלכה אחרי סבא, הרב נריה זצ"ל, במסירות נפש שלא תאומן, הלכה איתו לכפר הרא"ה כשתנאי המחייה כלל לא היו ברורים, הם הלכו יחד כי היתה בהם מסירות נפש לגדל דור ולהשקיע בחינוך", סיפר. הרב יצחק תיאר כי הרבנית ז"ל הלכה אחרי הרב נריה זצ"ל "באש ובמים", בין השאר היא דאגה שיאכל אוכל בריא, שלוח הזמנים שלו יהיה מסודר והשתדלה להסיר ממנו דאגות כדי שיהיה פנוי לעסקי הציבור ולהרבצת התורה בתלמידיו. "סבתא גדלה בבית של אנשי מידות, אביה, הרב חיים מאיר גיטלסון זצ"ל היווה מופת ודוגמא לכל בעלי המוסר שהיו רוצים להראות לתלמידיהם כיצד לנהוג", הרב יצחק סיפר כי לסבתו ז"ל היתה מודעות מוסרית גבוהה ותיקון המידות היה תדיר נר לרגליה. לסיום מספר הרב יצחק, כי הרבנית ז"ל היתה נושאת על שכמה את נושא החינוך לחיי משפחה, "היא שברה טאבו של אי עיסוק בנושא ודיברה רבות בפני נערות וכשהיה צורך אז גם בפני נערים, בשיחותיה הכינה אותם למה שקורה בחוץ", סיפר הרב יצחק ואמר כי הספר שכתבה- "מול מבוכת המתירנות", הוא ספר יסוד שהציג באור חיובי את כל מה שהיה סגור בפני בני הנוער. "כמו רחל, אישתו של ר' עקיבא, וכמו רחל אישתו של יעקב אבינו, ככה סבתא רחל ז"ל חיה עם מסירות נפש לכל עם ישראל, תהא נשמתה צרורה בצרור החיים", ספד לה נכדה, הרב יצחק נריה.
[*]"לא הייתי חניך שלו בבני עקיבא - אך הוא היה מדריך שלי.
לא הייתי תלמידו - אך הוא היה המורה שלי
לא ישבתי בבית מדרשו - אך הוא היה הרב שלי 
לא הייתי בנו - אך הוא היה אבא שלי
לכאורה לא למדתי אצלו כלום - אך הוא לימד אותי הכל"
(מאיר הרנוי)
[*]הרב משה צבי נריה נולד בלודז' בכ"א שבט תרע"ג לאביו הרב פתחיה מנקין ולאמו הרבנית רחל.
אביו היה תלמיד ה"חפץ חיים", כיהן כרב בכמה קהילות ברוסיה וזכה להערצה מצד בני עיירתו ומקורביו.
אמו היתה אישה משכילה, ידעה רוסית וגרמנית. ועזרה לפונים אליה בניסוח מכתבים לשלטונות או לחו"ל.
בכ' תמוז תר"ץ 1930 הגיע לארץ ישראל. 
‏ומיד עלה לירושלים. הוא לא התמהמה להיכנס לבית הרב קוק ועם ההכרות הראשונית - דבק בו והתקשר אליו בקשר עמוק ביותר. הוא הצטרף לישיבת ''מרכז הרב". יצר קשר עם הבן הרב צבי יהודה שפתח בפניו את ‏המבואות הגשמיים והרוחניים לבית הרב, מקודה זו נפגש הרב נריה עם תנועת הנוער הדתית - לאומית. שעדיין הייתה ‏בחיתוליה, '' בני עקיבא''. הוא הוזמן להרצות בסניף התנועה בירושלים ולאט לאט התקרב לאירגון והרגיש כי מוטלת עליו המשימה  להתמודד עם השאלות הלבטים. והשאיפות. שפיעמו בלב הנוער והעסיקו אותם.
[*] לאחר זמן נאות ‏הצטרף כרכז סניף, ויחד עם ‏ זאת ‏ המשיך בלמודיו בישיבה. הוא הביא עמו רעיונות חדשים להעמקת התודעה ‏הדתית ‏ בקרב החברים. ותוך זמן קצר הפך להיות הרוח החיה בסניף.
[*] התגלה כמשורר וחיבר את שיריו ופזמוניו של
 התנועה. אחד מהם הפך להיות הימנון התנועה
היה העורך הראשון של העיתון זרעים. כאן נמצא שדה מבורך לכשרונו ‏הספרותי. מאמרים רבים נכתבו שם על ידו תחת מספר שמות ספרותיים בפעולתו באירגון.
‏‏עם הזמן הגיע למסקנה כי אין תחליף לישיבה כמבצר רוחני ובמחסום בפני החילוניות. ויש צורך להקים ישיבה ברוח חדשה.
‏התואמת לשאיפת בני עקיבא . בי' במרחשון ת''ש, עלתה קבוצה בת שלושה עשר נערים והרב נריה בראשם להקים את ‏ישיבת בני עקיבא בכפר הרואה.
 ביוזמתו ובהכוונתו הוקמו עוד ישיבות ‏רבות. ואולפנות לבנות, עד שהורגש הצורך בהקמת ''מרכז ישיבות בני עקיבא'' כמסגרת על. המאגדת את כל ‏המוסדות מכח פועלו נהיה לראש ישיבות בני עקיבא. ראשי המפד''ל לחצו עליו לפעול עמם בתחום המנהיגות הלאומית והכלל. ‏במקום ריאלי ברשימה לכנסת. בשנת תשכ''ט היו עיוותים מתוכננים בחקיקה שהיו עלולים לפגוע קשות בחינוך הדתי בכלל ‏ובישיבות בפרט. נתברר לו הצורך הדחוף בפעילות נמרצת בשדה הפוליטי על מנת להציל את המערכת החינוכית. לשם מטרת ‏קודש זו נכנס לכנסת השביעית. היה חבר בועדות החינוך והרווחה של הכנסת וכיהן בה עד תשל''ד.
נאומיו זכו להקשבה והערכה מרובה גם על ידי המתגדים לדעותיו.
לאחר שפרש מהכנסת חזר לפעילות החינוכית,
‏במלוא המרץ. בישיבתו ובמרכז ישיבות בני עקיבא. הוא לא הסתפק בישיבות תיכוניות ואולפנות. ועודד הקמת ישיבות הסדר,
‏מכללה לבנות, ‏ומכינות קדם צבאיות תורניות.
‏בישיבות שהקים ובמפעלים שתמך -  צמח דור הכיפות הסרוגות. שהפגין בגאוות את דתיותו.
‏תלמידיו אהבוהו והעריצוהו ללא גבול. וקשרים אלו לא ניתקו גם לאחר שעזבו את הישיבה עם
הסיום. הוא נשאר המדריך, המורה והרב לאלפי הבוגרים וזכה לתואר ''אבי דור הכיפות הסרוגות''
‏
‏על מפעל חייו זה ניתן לו פרס ישראל לחינוך ביום העצמאות תשל''ח.
[*]הרב נריה זצ"ל התווה לנו את הדרך, הנחה אותנו כיצד עלינו לחיות ולנהוג. עלינו לזכור תמיד מאין באנו ולאן אנו הולכים. מה מטרתנו ויעודנו- כל זאת אפשר ללמוד מהרב. שנזכה להמשיך בדרכו המיוחדת של הרב נריה ולהיות לו לנחת. סומכות עלייך.[/list]
הכינו אילה ושהם