בס"ד ובהשתדלותנו

פעולה לסיום מחצית

נסכם את התקופה בשלושה מישורים: חוויות, הקשר בין החניכים והסתכלות לעתיד.

1. משחקים spy / מרגל, כאשר המקומות הם מקומות שהיינו בהם במהלך התקופה. אפשר לתת לחניכים לבחור מקומות לפני/במהלך המשחק.הוראות המשחק:
יושבים במעגל. מחליטים קודם על מקום, לדוגמא, בית חולים, הכנסת, ים וכד'. כל חניך מקבל פתק שכתוב עליו את המקום, חוץ משלושה חניכים שמקבלים spy.
המטרה של הקבוצה היא לגלות מי המרגלים, והמטרה של המרגלים היא לגלות מה המקום. זה הולך באמצעות שאלות: המדריך מתחיל ושואל את אחד החניכים באקראי שאלה על המקום. לדוג- מה היית מביא לשם ? עם איזה בגדים היית בא ? עם מי היית הולך לשם ? מה היית אוכל שם ? החניך ששאלו אותו חייב לענות, ולפי התשובה אפשר לראות אם הוא יודע על איזה מקום מדובר, או שהוא מרגל. לאחר מכן החניך שענה שואל חניך אחר, מה שגם יכול לחשוף את המרגל.
משחקים עד שיש חשודים.
(אפשר לעשות חשדות כמו במאפייה).

2. נשחק nevr / לעולם לא.כל חניך מרים 10 אצבעות, ואומר בתורו דבר שהוא מעולם לא עשה. חניך שעשה את הדבר שאמרו, מוריד אצבע אחת. חניך שנגמרו לו כל האצבעות – מנצח.
נשמיע את השיר "באתי לחלום" של נתן גושן (נספחים)

נשאל את החניכים:
למה לא עשיתם את כל הדברים האלה?
מה מונע מכם פשוט ללכת ולעשות?
מה קרה בין החלום לבין ההגשמה שלו? למה זה לא קורה במציאות?
אנחנו רוצים מלא דברים, אבל בסוף אנחנו מתעסקים ביומיום.. איך נצליח לזכור את החלומות שלנו גם ביומיום ששואב אותנו?

עכשיו, כשנגמרה המחצית, זה זמן לעצור רגע ולבדוק איפה החלומות שלנו. מה עוד לא הספקנו להגשים, מה אנחנו עוד רוצים מעצמנו השנה.

2. נחלק לכל חניך דף שעליו רשום "הגעת לחצי המלכות". נעביר את הדפים בסבב, וכל חניך יכתוב לחניכים האחרים דברים טובים שהוא ראה בהם במהלך התקופה (נספחים).

ב"הצלחה!!


נספחים:

באתי לחלום / נתן גושן

אני באתי לחלום,
אבל הכי בוער לי זה איך אני עובר את היום.

בא לי לנתק, אנלא יודע מה בדיוק סיפרו לכם עלי
אבל לא באתי לשחק, אני רוצה הכל עכשיו, אני לא יכול להתאפק, אולי כי זה מרגיש שהשעון שלי דופק

אז דבר איתי על איך בונים בניין שלא נופל, חזק ביסודות, חופשי מדאגות, לאחרונה כל מה שאני עושה זה לנקות, כמעט כל השנה, שאלתי שאלות.

איך הכל מותר ולא נעים בחופשיות,
איך בונים מוסר בעם עם הנהגת שחיטות
איך אפשר להתקדם אם לא מודים שזה טעות
איך אוכלים כשר היום ואיזה רבנות

איך פוליטיקאים עוד עוצמים את העיניים
ואיך יש אנשים שעוד מוחאים לזה כפיים
וכמה אני מקטר ביום שישי בצהריים
ראבק, איך בלי לשים לב אני כבר בן 32

אני באתי לחלום, אבל הכי בוער לי זה איך אני עובר את היום,

זמן להתשנות ויש לי רשימה שלא נגמרת
של דברים שהתחייבתי לעשות,
והנשמה בוכה כשמדברים איתה פחות
שלי היא מפגינה, יוצאת לרחובות,

מחכה שאשים לב, אז היא הולכת וחוזרת,
צועקת בקולות עד שאשמע מה היא אומרת,
אולי שלא אשכח אני אקשור עליה סרט,
כשתבוא אני אשאל אותה אם כל זה רק חלום.

מי אני היום ומה זורם לי בדמי,
האם אני בחרתי או החליטו במקומי
ואיך אני תקוע כבר שנים בתוך הגוף הזה
ולא מכיר את עצמי, אם לא אני דפוק אז מי.

איך אני מרגיש, אם לא אני אז מי ישאל
מי יסביר לי מה מפחיד אותי, ממה אני נבהל
ומה קרה ללב שלי, מאז שהוא נפל הוא לא פועם
שווה לבדוק אם הוא עובד או מקולקל

כי אני באתי לחלום, אבל הכי בוער לי זה איך אני עובר את היום.