אחלה בחלה

[b]מהלך הפעולה:[/b]

נותנים לחניכים לשחק משחק עם כדור
ניקח לחניכים את הכדור ונאמר להם להמשיך לשחק.
כמובן שאין להם דרך לעשות את זה, אי אפשר לשחק בכדור בלי הכדור..
ניתן לחניכים משימות לעשות ומי שמצליח את המשימה מקבל סוכריהמשימות:
- לקפוץ על רגל אחת 20 פעמים
- להקיף את המעגל 5 פעמים
- לצעוק 'שבט ניצנים
- להגיד שלום לקומונרית
- לעשות מורל
בסיום המשימות, נשאל את החניכים- האם אתם מוכנים להחזיר את הסוכריה אחרי שעבדתם בשבילה?
נפזר על הרצפה פתקים שכתוב עליהם מקומות- קניון, בית, סניף️, בית ספר, בית של חברה, ים, ירושלים

שואלים שאלות וכל אחד עומד ליד מה שהוא חושב על עצמו-
איפה אתה נמצא הכי הרבה?
איפה אתה הכי נהנה להיות?
לאן תלך אם יהיה לך זמן פנוי?
לאיפה הכי חשוב לך ללכת?נשאל- מה מיוחד בירושלים? בבית ובבית ספר וכו אנחנו נמצאים יותר, אז מה מיוחד וחשוב פה כל כך?

נגיע למסקנה שירושלים זה מרכז החיים שלנו, של עם ישראל
נעשה סיכום ביניים ונקשר למשחקים: אי אפשר בלי ירושלים. זה המרכז של חיינו ולא ניתן אותה לאף אחד. כמו שאי אפשר לשחק בלי הכדור וכמו שלא רצינו להחזיר את הסוכריה אחרי שהתאמצנו בשבילה, ככה גם ירושלים היא המרכז של עם ישראל, אנחנו שמים אותה במרכז החיים שלנו, ולא מוותרים עליה.
נסביר שירושלים מאחדת את עם ישראל וכולם תמיד שאפו אליה, כל אחד מהמקום שלו. דבר שמתעסקים בו ככ הרבה זמן ומככ הרבה מקומות שונים ואנשים שונים- יש לו המון שמות, וזה מבטא את הקשר המיוחד שלנו לירושלים ואת השאיפה אליה.