מהמם!

בס"ד
[b][u]פעולה על גבורה[/u][/b]

מהלך הפעולה: התחלה - תנו לחניכים משימות קצרות שהם בעצמם יכולים לבחור אם הם עושים אותם או לא. לדוגמה: כל חניך רץ 20 מטר לכיוון אחר, קופץ 20 פעמים על רגל אחת וחוזר, או רצים לחדר של שבט אחר, מוחאים 30 פעמים כפיים וחוזרים. תדגישו לחניכים שאתם לא מפקחים עליהם, ואתם סומכים עליהם שיעשו את המשימות ויחזרו למקום בו תקבעו בעוד מספר דקות.
תגיד להם שיש דירוג מ-1 עד 3: 1-ממש גיבור, 2-גיבור, 3-רגיל כמו כולם
 תקריא את הסיטואציות:
1. כולם מעתיקים במבחן ואני לא.
2. לאחר שכולם הלכו מהכיתה, אני שם לב שכל הכיסאות בכיתה לא מורמים, ואני מחליט להרים את כל הכיסאות.
3. ילד תרם את כל כספו מהבר מצווה לבית חולים
4. תרומת שיער לעמותה לחולי סרטן.
5. יורד גשם בחוץ וממש קר ובכל זאת מישהו קם בחמש בבוקר לתפילת וותיקין.)
לאחר מכן כדאי לדון עם החניכים, מהו גיבור בשבילי? ממה אני נעשה גיבור? איזה מעשים הופכים אותי לגיבור? כדאי להזכיר הרבה שמות של אנשים, חלק מחיי היום-יום שלהם(כמו זמרים, מפורסמים וכו'..) וחלק אנשים שהקריבו את עצמם למען הארץ, המדינה (כמו רועי קליין וכד') בנוסף, נדבר עם החניכים, שבשביל להיות גיבור אמיתי, צריך להתחיל מהדברים הקטנים. מלעזור להורים שהם מבקשים, מלהרים עטיפה שזרוקה על הרצפה ברחוב..  נסכם ונאמר שגיבור אמיתי זה גיבור שעושה מעשים טובים שאף אחד לא רואה, לדוגמא - במשימות בתחילת הפעולה, מי שרצה - יכל לרמות ולא לעשות את המשימות, אנחנו לא ראינו, אבל מי שעושה את כל המשימות והדברים הקטנים והחשובים בלי שאף אחד לא רואה, זה הגיבור האמיתי!
[b]מסר: [/b]בחיי היום-יום שלנו, יש לנו כל הזמן הזדמנויות להיות גיבורים, לא צריך לחכות למעשה הגדול כדי להיות גיבורים, אלא להתחיל במעשים הקטנים. וכל גיבור גדול, מתחיל תמיד מהמעשים הקטנים מחיי היום-יום ומהמעשים הקטנים!